כסף דיגיטלי, פיקוח בנקאי: האם ישראל בדרך למהפכת הקריפטו הממוסד?

עד כה, תחום המטבעות היציבים בישראל פעל בוואקום רגולטורי מוחלט. מדובר בשוק גלובלי שמגלגל כמעט 2 טריליון דולר בחודש

כסף דיגיטלי, פיקוח בנקאי: האם ישראל בדרך למהפכת הקריפטו הממוסד?

Photo by Art Rachen on Unsplash

משרד האוצר עשה השבוע צעד דרמטי לקראת הסדרת שוק הנכסים הדיגיטליים בישראל, עם פרסומו של [תזכיר חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (הנפקת מטבעות דיגיטליים יציבים), התשפ"ו-2026].  

הצעת החוק, שנועדה להסדיר את תחום ה-Stablecoins (מטבעות קריפטוגרפיים הצמודים לנכסי בסיס כמו דולר או שקל), מבקשת לחסל את ה"מערב הפרוע" שאיפיין את הענף עד כה, ולהחליפו במשטר פיקוח הדוק תחת הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון.

עד כה, תחום המטבעות היציבים בישראל פעל בוואקום רגולטורי מוחלט. מדובר בשוק גלובלי שמגלגל כמעט 2 טריליון דולר בחודש, אך היעדר הפיקוח המקומי חשף את הצרכנים בישראל לסיכוני הונאה, קריסת מנפיקים ואובדן כספים, לצד חשש כבד של רשויות המדינה מפני ניצול התשתית להלבנת הון והעלמות מס. הצעת החוק החדשה מנסה לאזן בין הרצון לעודד חדשנות טכנולוגית לבין הגנה קשוחה על כספי הציבור.

החידוש המרכזי והמשמעותי ביותר בחוק הוא חובת הגיבוי המלאה (100% רזרבה) והחזקת הנכסים בנאמנות. על פי המתווה, כל גוף שיבקש להנפיק מטבע יציב יחויב להחזיק נכסי גיבוי נזילים ובסיכון נמוך (כמו מזומן או אג"ח ממשלתי קצר מועד) ביחס של 1:1 מול המטבעות שהנפיק. 

החלק המהפכני באמת הוא הדרישה המשפטית להפריד נכסים אלו לחלוטין מנכסי החברה המנפיקה. המשמעות: במקרה של קריסת החברה או פשיטת רגל, הכסף המשמש כגיבוי מוגן משפטית מפני נושים ויועד אך ורק לפדיון המטבעות של הלקוחות.

בנוסף, החוק מעגן את זכות הפדיון המיידית ובחינם. לראשונה, מובטחת למחזיקי המטבע הזכות להמיר את הכסף הדיגיטלי חזרה לנכס הבסיס בכל עת, מבלי שהמנפיק יוכל לגבות על כך עמלות פדיון או להערים חסמים. כדי להבטיח הוגנות, החברות יחויבו בסטנדרטים מחמירים של שקיפות, כולל פרסום "מסמך גילוי" בעברית 30 יום לפני ההנפקה, והקמת שדרת ממשל תאגידי מוקפדת הכוללת ממונה ציות עצמאי ודירקטוריון.

בשורה התחתונה, מדובר ב"תעודת כשרות" רשמית לענף הקריפטו היציב בישראל. המדינה מפסיקה להתעלם מהטכנולוגיה ומחילה עליה כללים הדומים במידה רבה לפיקוח בנקאי. המתווה, הפתוח כעת להערות הציבור, עשוי לסלול את הדרך לכניסת שחקנים ממוסדים וגופים פיננסיים מסורתיים לתחום, ולשנות לחלוטין את האופן שבו הציבור הישראלי תופס ומשתמש בכסף דיגיטלי.

"סטייבלקוינז הופכים להיות אחת ממערכות התשלומים הגדולות בעולם. המחזור השנתי של סטייבלקוינז צומח במהירות. על פי נתוני a16z, מחזור העסקאות בסטייבלקוינז היה ב- 2025 9 טריליון דולר, פי חמש מפייפאל, וכמחצית מויזה (16T), וברבעון הראשון של 2026 הוא אף צמח עוד יותר והגיע ל- 4.5 טריליון דולר, ברבעון אחד בלבד, כאשר מרבית התשלומים הופכים להיות פנים מדינתיים. זה ברור לחלוטין שהעולם צועד לסטייבלקוינז וגם אנחנו צריכים מסגרת רגולטורית שתאפשר להנפיק ולהשתמש בהם כאן בישראל״, מסביר ניר הירשמן, מנכ"ל פורום חברות הקריפטו הבלוקצ'יין וה-Web3. 

״פרסום הצעת החוק הוא צעד חשוב אבל מה שחשוב יותר הוא העברת החוק בשלוש קריאות. אסור לנו להתמהמה. ארה"ב כבר חוקקה חוק דומה לפני שנה, אירופה לפני שנתיים. אנחנו באיחור גדול, ואנחנו חייבים לעשות הכל כדי לפעול מהר ולהעביר את החקיקה הזו, וחקיקות הנכסים הדיגיטליים הנוספות העומדות על הפרק. הדרך היחידה לעשות את זה היא להכניס את כלל החקיקה לתוך רפורמה אחת ולהעביר אותה במהירות בחוק ההסדרים הקרוב. זו הדרך הנכונה, אחרת נמצא את עצמינו ממשיכים שנים להתבוסס בבוץ, בעוד העולם חולף על פנינו ומשאיר אותנו מאחורה."