ארה״ב: טיל אוויר-אוויר לטווח 1,000 מייל ימי
הצורך המבצעי בטווחים כה קיצוניים נובע בעיקרו מהמרחקים העצומים בזירת האוקיינוס השקט והאיום מצד סין
U.S. Marine Corps photo by Lance Cpl. Bryan Giraldo
נציגים של חה"א האמריקני ייפגשו באוגוסט עם נציגים של תעשיות ביטחוניות בבסיס אגלין שבפלורידה כדי לדון בדרישה לפתח טיל בעל טווח של 1,000 מייל ימי לפחות.
זהו טווח הגדול פי עשרה מהטיל הנוכחי המתקדם ביותר, ה-AIM-120 AMRAAM, המגיע לטווח של כ-160 ק"מ. הטיל החדש מיועד לתקוף מטרות ערך גבוה כגון מערכות התראה מוקדמת (AWACS), מטוסי פיקוד, ומטוסי תדלוק הפועלים באזורים עורפיים.
הפיתוח מתבצע במסגרת תוכנית "נשק ארוך טווח של חיל האוויר" (AFLRW), המהווה חלק מסדר העדיפויות של משרד המלחמה לנשק "מנגד" (Standoff) מהדור הבא. התוכנית דורשת מודולריות וארכיטקטורה פתוחה (WOSA), שתאפשר שילוב רכיבים מיצרנים שונים ועדכונים טכנולוגיים עתידיים. בניגוד לטיל ה-AGM-181 LRSO הגרעיני, ה-AFLRW מיועד לחימוש קונבנציונלי.
הצורך המבצעי בטווחים כה קיצוניים נובע בעיקרו מהמרחקים העצומים בזירת האוקיינוס השקט והאיום מצד סין. לשם השוואה, טיל ה-PL-17 הסיני מגיע לטווח של כ-400 ק"מ, בעוד טילים אמריקניים מתקופת המלחמה הקרה הגיעו ל-260 מייל ימי לכל היותר.
מומחים מציינים כי אתגר מרכזי יהיה הנחיית הטיל בטווחים אלו, המצויים מעבר לאופק המכ"ם של מטוסי בקרה. הפתרון צפוי להישען על "רשת הרג" (Kill Web) מבוזרת המבוססת על חיישנים בחלל, כטב"מים ולוחמה רשתית.
בנוסף לגרסת האוויר-אוויר, חיל האוויר מעוניין בגרסת אוויר-קרקע המסוגלת לפגוע במטרות יבשתיות וימיות באותם טווחים. מנהל מחזור החיים של חיל האוויר (AFLCMC) מחפש "אינטגרטור ראשי" שינהל את הייצור וההרכבה של הטיל המלא.