פרשנות | כך מגינה ארצות הברית על נושאות המטוסים שלה
סקירה חדשה של מרכז אלרום חושפת את מערך ההגנה הרב-שכבתי של הצי האמריקאי – ממטוסי יירוט וספינות ליווי ועד מערכות בינה מלאכותית, לייזר ומיקרוגל שנועדו להתמודד עם האיומים המתקדמים ביותר
Photo by Petty Officer 1st Class Sophie Pinkham
Commander, U.S. 2nd Fleet
נושאות מטוסים אינן רק ספינות או בסיס אווירי צף – הן מרכז של מערכת תקיפה והגנה עצומה הפועלת באוויר, בים ומתחת לפני הים. הן מהוות בסיסי אוויר צפים, מרכזי פיקוד ושליטה וסמל מובהק לעוצמתה הצבאית והמדינית של ארצות הברית. כל אחת מהן מסוגלת לשאת עשרות מטוסי קרב, מסוקים וכלי טיס נוספים, ולהפעיל כוח צבאי במרחק אלפי קילומטרים מחופי ארצות הברית. מאז מלחמת העולם השנייה הן ניצבות בלב האסטרטגיה האמריקאית להקרנת כוח ולהרתעה ברחבי העולם.
נושאות המטוסים של ארצות הברית הן חוד החנית של הכוח הימי האסטרטגי שלה, ואחד הסמלים המרכזיים של ההגמוניה האמריקאית מאז מלחמת העולם השנייה. הן מקרינות עוצמה צבאית, ויחד עמה גם עוצמה מדינית וכלכלית. הכוח האווירי של נושאת מטוסים כזו מונה כ-80 כלי טיס: עשרות מטוסי קרב ותקיפה, מסוקים, מטוסי התראה ובקרה אווירית וכן מטוסי תובלה. כוח האדם המשרת בה מונה בין 4,500 ל-6,000 אנשי צוות. עלות בנייתה של נושאת מטוסים חדשה נאמדת בכ-13 מיליארד דולר, ועלות התחזוקה השנתית של כל אחת מוערכת ביותר ממיליארד דולר.
סקירה מקצועית רחבת היקף וחדשה של יובל אקהאוס, חוקר במרכז אלרום לחקר מדיניות ואסטרטגיית אוויר וחלל, בוחנת כיצד נערך הצי האמריקאי להגן על הנכס האסטרטגי היקר והחשוב ביותר שלו, בתקופה שבה האיומים הופכים מהירים, מדויקים ומתוחכמים יותר מאי פעם.
על פי המאמר, הסכנה המרכזית כיום אינה טיל או מטוס אויב בודד, אלא מתקפה משולבת היכולה לכלול מספר רב של איומים בו-זמנית: טילים היפרסוניים, טילים בליסטיים נגד ספינות, מטוסי אויב, טורפדות מצוללות ונחילי כטב”מים. מטרת מתקפה כזו היא להציף את מערכות ההגנה, ליצור רוויה מבצעית ולהגדיל את הסיכוי שלפחות אחד מהאיומים יצליח לחדור אל המטרה.
בתגובה לכך פיתח הצי האמריקאי תפיסת הגנה רב-שכבתית. נושאת המטוסים אינה מפליגה לבדה, אלא במרכזו של כוח תקיפה הכולל סיירות, משחתות, צוללות, מטוסי קרב, מסוקים ומטוסי התראה. כל אחד מהמרכיבים הללו מהווה חלק ממערך הגנה רחב, המשתרע על פני מאות קילומטרים באוויר, בים ומתחת לפני הים.
הצי משתמש במערכת AEGIS, המהווה את ה”מוח” של ההגנה הימית האמריקאית. המערכת, המחוברת לכל ספינות הכוח באמצעות רשת נתונים אחת, משלבת יכולות גילוי, מעקב ורכישה של יותר מ-100 מטרות בו-זמנית. במקביל, המערכת אחראית לבחירת הנשק המתאים לטיפול באיום ולהנחייתו, תוך היעזרות ביכולות בינה מלאכותית (AI) לשם הקצאת המטרות לכלי השיט או כלי הטיס הרלוונטיים ביותר ליירוט מהיר.
כך למשל, אם מטוס התראה מוקדמת מסוג E-2D מזהה במרחק רב מטוס אויב או טיל מתקרב, הוא יכול לכוון מטוסי קרב ליירט את האיום עוד לפני שהתקרב לכוח המשימה. זוהי שכבת ההגנה הראשונה, שנועדה להשמיד את האיום רחוק ככל האפשר מנושאת המטוסים.
אם האיום מצליח להתקדם, מערכת AEGIS מכניסה לפעולה את הסיירות והמשחתות המלוות את הכוח באמצעות טילי יירוט מתקדמים דוגמת SM-2, SM-3 ו-SM-6, המסוגלים להתמודד עם מטוסים, טילי שיוט ואף חלק מהאיומים הבליסטיים. לדוגמה, המערכת מאפשרת לכלי שיט אחד ליירט איום שהתגלה בכלל על ידי כלי אחר, ובכך להרחיב משמעותית את מעטפת ההגנה. במילים אחרות, גם אם שכבת ההגנה הראשונה נכשלה, קיימת שכבה נוספת שנועדה לבלום את האיום עוד לפני שיגיע לנושאת המטוסים עצמה.
השכבה האחרונה מופעלת בסמוך לנושאת המטוסים וכוללת מערכות טילי יירוט קצרי טווח, תותחי פלנקס מהירי ירי, אמצעי הטעיה ולוחמה אלקטרונית. מדובר במעין “קו הגנה אחרון”, שנועד להתמודד עם איומים שהצליחו לחדור את כל שכבות ההגנה הקודמות.
הסקירה המקצועית מצביעה גם על הדור הבא של מערכות ההגנה הימית. בצי האמריקאי מפתחים מערכות לייזר ומיקרוגל, שנועדו להתמודד בעיקר עם נחילי כטב”מים ועם איומים זולים יחסית, מבלי לבזבז טילי יירוט יקרים. מערכות ראשונות כבר נכנסות לשירות, וניסויים נוספים צפויים להתרחב בשנים הקרובות. במקביל פיתח הצי האמריקאי דוקטרינה להפעלת הכוח הימי, המביאה לפריסה רחבה של כלי השיט לשם השגת עליונות ושליטה בטווחים רחוקים יותר.
מסקנתו של אקהאוס היא כי ההגנה על נושאת מטוסים היא מרוץ שלא נגמר לעולם בין האמצעים שנועדו לפגוע בה לבין טכנולוגיות ההגנה והיירוט העומדות לרשותה. ככל שהאיומים הופכים מהירים ומתוחכמים יותר, כך נדרש יותר גם ממערכות ההגנה. למרות הופעתם של איומים חדשים ומתקדמים, השילוב בין הגנה בשכבות, שליטה ובקרה מתקדמות, לוחמה אלקטרונית ונשקי אנרגיה חדשים צפוי לאפשר לנושאות המטוסים להמשיך ולשמש עוגן מרכזי בעוצמתה הצבאית של ארצות הברית גם בעשורים הקרובים.