פרשנות | הוויכוח על המינויים הסתיים. עכשיו הגיע הזמן להקשיב למה שיש לראש השב”כ ולראש המוסד לומר
גם אם היו מחלוקות סביב מינויים של רומן גופמן ודוד זיני, כעת הם עומדים בראש המוסד והשב”כ. את הערכותיהם ורעיונותיהם – מאיום אפשרי על אילת ועד המאבק בדה־לגיטימציה של ישראל – ראוי לבחון ברצינות ולא לפסול רק משום שהם חדשים בתפקיד
Photo by The Climate Reality Project on Unsplash
רומן גופמן הוא ראש המוסד. דוד זיני הוא ראש השב”כ. אלו שתי עובדות. הם באים כל בוקר ללשכותיהם. היו שהתנגדו לשני המינויים, הוגשו עתירות, העתירות נדחו. עדיין יש מי שמעדיפים מועמדים אחרים.
יש שהטילו דופי בכישוריהם של השניים, שאין להם ידע עמוק במודיעין, ושלא צמחו בשורות המוסד והשב”כ. אך גם בישראל וגם במדינות דמוקרטיות גדולות ובעלות מוניטין בביון ובמודיעין, כמו בריטניה וארה”ב, לא כל ה”ראשים” באו משורות המוסדות. אבל כל זה שייך לעבר. הפור נפל, השניים מונו כחוק על ידי ראש הממשלה, שהוא הממנה בעלי תפקידים בכירים אלו, והם כפופים לו.
נדרשנו לנושא בגלל פרסומים על דברים שאמרו ודעות שהשמיעו גופמן וזיני, והמסקנה היא שצריך להקשיב למה שהם אומרים ולא לפסול על הסף. ראש השב”כ, דוד זיני, התריע בפורום מסוים מפני סכנת 7 באוקטובר באילת. לא פחות ולא יותר. בדיונים סגורים הורה זיני לבכיריו להעמיד את נושא אילת בראש סולם העדיפויות, להתכונן לתרחיש של מתקפה קרקעית או ימית על אילת, כנראה מירדן.
דבריו עוררו תגובות רבות, מאילת צפונה. אין לנו מושג על מה ביסס זיני את ההערכה הזאת, אבל על כל פנים גילה כאן זווית ראייה חדשה, כי לא מרבים לדבר על תרחישים של תקיפת אילת. החות’ים שיגרו טילים מתימן לכיוון אילת, אבל פלישה יבשתית או ימית? זיני הדגיש שאילת היא נקודת תורפה בגלל מיקומה ובידודה הגאוגרפיים. מה שנכון.
במקרה או שלא במקרה פורסם שהשבוע התקיים תרגיל צבאי-ימי של זרוע הים במרחב אילת, ולפני כמה שבועות היה חשד לחדירת כלי שיט בלתי מאויש, וחיל הים הניס אותו לכיוון ירדן.
ייתכן שזיני אמר את דבריו על סמך הערכת מצב אישית שלו, שהרי ביוגרפיה ביטחונית שמורה לו. ואולי, מכיוון שהוא חדש בתפקיד ובשלב של לימוד החומר, ראה פיסות מודיעין שאחרים, ותיקים שיושבים שם זמן רב, לא הבחינו בהן. מבט רענן של מתלמד חדש. זיני גם סייר באזור. אלו ניחושים כמובן, אבל חייבים להאזין למה שאומר ראש השב”כ, אפילו אם נכנס אתמול לתפקידו.
רבים, טובים ובכירי-בכירים בצמרת הביטחונית והפוליטית לא האזינו לדעות של אחרים, התייחסו בזלזול לכפופים להם והיו תקועים ב”קונספציות”. הם האחראים לאסון 7 באוקטובר. בדיווח נאמר ש”במערכת הביטחון מביעים ספק במידת החשיבות שזיני נתן לתרחיש אילת”. האמנם? ואולי יש אפילו שמץ של גרעין אמת בדברי זיני, וצריך לעשות דברים שקשורים להגנת מרחב אילת. אסור לפסול אפשרויות כאלו. זיני משמיע דעה מקורית, אולי מוזרה, ואולי יש בה אמת. חובה על מקבלי ההחלטות להקשיב למה שיש לו לומר.
ואילו רמס”ד רומן גופמן, כך דיווח העיתונאי בן כספית, שוקל להפעיל את המוסד נגד הדה-לגיטימציה של ישראל בעולם. רמס”ד החדש מדגיש שנושא איראן לבטח עומד בראש סולם העדיפויות, וזו המשימה העיקרית של המוסד, אך נשקלת אפשרות לפעול נגד הדה-לגיטימציה של מדינת ישראל.
כמו במקרה של דוד זיני, מן הראוי להקשיב ולהאזין לדברי ראש מוסד חדש. אין זה סוד שהמוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים עסק בכל שנות קיומו בנושאים שמחוץ למדינת ישראל, ולא כל המבצעים היו איסוף טהור של קצ”אים. המוסד גילה והשיב את הילד יוסל’ה שוכמכר, חיסל את רוצחי 11 הספורטאים ממינכן, אסף מודיעין על הבאתן לארץ של ספינות שרבור והביא לארץ את הצורר הנאצי אדולף אייכמן.
בהחלט ייתכן שלאנשי המוסד, שנחשבים למומחים בקנה מידה עולמי לדפ”אות שונות ומשונות, יש דרכים להתמודדות עם הדה-לגיטימציה של המדינה. זו תופעה מדאיגה ביותר, שהתרחבה וצמחה פרא בעיקר מאז 7 באוקטובר, ואוכלת כל חלקה טובה ביחסי ישראל וישראלים עם מדינות זרות, חוגים אקדמיים, תקשורת זרה וארגונים חברתיים.
דה-לגיטימציה חמורה יותר מהאשמות בכיבוש, אפרטהייד, הרג ילדים בעזה ופלשתינים בגדה והרס כפרים בדרום לבנון. דה-לגיטימציה היא טענה זדונית שלמדינת ישראל, שהיא חברה באו”ם, אין זכות קיום. היא נשמעת בחוגים של אינטלקטואלים, משכילים ובאוניברסיטאות מובילות. כלומר, היום לגיטימי לטעון, לומר, לכתוב, לזעוק בראש חוצות שמדינת ישראל אינה לגיטימית, ובעברית – אין לה זכות קיום.
המאבק של מדינת ישראל בדה-לגיטימציה הוא חלש, לפעמים עלוב. צוותי נציגויות דיפלומטיות ברחבי העולם עושים כמיטב יכולתם, בחיסרון כוח אדם ותקציבים. אם יש לבעל תפקיד בכיר כמו רמס”ד רעיונות בנושא, חובה להאזין לו, להקשיב למה שיש לו לומר. כמו זיני בשב”כ, כך גם גופמן חדש במטה המוסד ו”לומד את החומר”. על פי דיווחים הוא פעיל ומפגין נוכחות.
לא לנו לשפוט את מעשיו בשלב זה, אבל גופמן יכול להטיל על “מועצת החכמים” שהקים מיועצי חוץ לעסוק בראש ובראשונה באיראן, אבל יש מקום לבחון את הטיפול בדה-לגיטימציה. נושא פחות מוכר לציבור הישראלי, אך לא פחות מסוכן מטילים ורחפנים.