פרשנות | מעגל חדש של גיהינום: האזהרה החריגה של האו"ם מפני המהפכה הקטלנית בשדות הקרב
מזכ"ל האו"ם מזהיר מפני הפיכתם של רחפנים לכלי הנשק המרכזי של המאה ה-21, וקורא לאסור על השימוש ב"רובוטים הורגים" לפני שיהיה מאוחר מדי. האם הטכנולוגיה מקדימה את החוק הבינלאומי?
Grok
"מעגל חדש של גיהינום". כך תיאר נציב זכויות האדם של האו"ם, וולקר טירק, את השפעתם הגוברת של רחפנים בשדות הקרב המודרניים.
בנאום שנשא השבוע בוועידת ה-G7 באביאן שבצרפת, הזהיר טירק כי השימוש הגובר ברחפנים במלחמות ובסכסוכים ברחבי העולם יוצר מציאות חדשה ומסוכנת עבור אזרחים. הוא התייחס לנפגעים אזרחיים בקונגו, במיאנמר, בעזה, בלבנון וגם בישראל, כדוגמאות לאופן שבו מערכות בלתי מאוישות משנות את פני המלחמה.
המסר שלו היה ברור: רחפנים כבר אינם טכנולוגיה צבאית נישתית. הם הופכים לאחד מכלי הנשק המרכזיים של המאה ה-21. במשך יותר ממאה שנים, עוצמה צבאית נמדדה באמצעות טנקים, מטוסי קרב, תותחים וטילים. כיום, יותר ויותר, היא נמדדת גם באמצעות רחפנים. הם זולים יחסית, זמינים לרכישה כמעט בכל מקום, ומסוגלים לאתר ולתקוף מטרות בדיוק גבוה. התוצאה היא שינוי עמוק במאזן הכוחות: לא רק מדינות חזקות נהנות מיכולות אוויריות מתקדמות, אלא גם ארגוני מורדים, מיליציות וגורמים לא-מדינתיים.
אלא שבעיני האו"ם, הבעיה אינה מסתכמת ברחפנים של היום. החשש הגדול יותר נוגע לדור הבא של מערכות הנשק. בשנה האחרונה חידש מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש את קריאתו לקדם אמנה בינלאומית מחייבת שתאסור נשק אוטונומי קטלני – מערכות המסוגלות לבחור מטרות ולבצע תקיפה ללא שליטה אנושית משמעותית. מערכות אלו, המכונות לעיתים "רובוטים הורגים", משלבות בינה מלאכותית, ראייה ממוחשבת ויכולות ניווט מתקדמות, ומסוגלות לקבל החלטות מבצעיות שבעבר היו נתונות בידי בני אדם בלבד.
גוטרש הגדיר נשק כזה כ"בלתי מקובל מבחינה פוליטית" וכ"דוחה מבחינה מוסרית". עמדת האו"ם היא שהחלטות על חיים ומוות אינן יכולות להיות מועברות לאלגוריתמים, מתקדמים ככל שיהיו. הדחיפות שמאחורי הקריאה הזו נובעת ממה שכבר מתרחש בשטח.
בסודאן הפכו רחפנים לאחד מכלי הנשק הקטלניים ביותר במלחמת האזרחים המתמשכת. לפי נתוני האו"ם, לפחות 880 אזרחים נהרגו במתקפות רחפנים בין ינואר לאפריל 2026 בלבד. באותה תקופה היו רחפנים חמושים אחראים ליותר מ-80 אחוז מההרוגים האזרחיים שתועדו בלחימה. האו"ם אף הגדיר אותם כגורם המרכזי למותם של אזרחים בסכסוך.
באוקראינה, לוחמת הרחפנים שינתה את אופי הלחימה ואת חיי האזרחים הסמוכים לחזית. לפי נתוני האו"ם, מתקפות רחפנים קצרי טווח גרמו למותם של לפחות 395 אזרחים ולפציעתם של יותר מ-2,600 נוספים מאז תחילת הפלישה הרוסית ב-2022. באזורים מסוימים הפכו הרחפנים לאיום המשמעותי ביותר על אזרחים, יותר מארטילריה או אמצעי לחימה מסורתיים אחרים.
במקביל, השימוש ברחפנים ממשיך להתרחב גם במיאנמר, ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, בעזה, בלבנון, בהאיטי, בקולומביה ובמוקדי עימות נוספים. אחד המאפיינים הבולטים של התופעה הוא שהיא כבר אינה מוגבלת לצבאות סדירים. רחפנים מסחריים יכולים לעבור הסבה פשוטה יחסית ולהפוך לפלטפורמות תקיפה, מה שמאפשר גם לשחקנים קטנים יחסית להפעיל יכולות שבעבר היו נחלתן של מעצמות בלבד.
התוצאה היא שינוי יסודי באופן שבו מלחמות מתנהלות. רחפנים מאפשרים מעקב רציף אחר שטחים נרחבים, איתור מטרות בזמן אמת, ותיאום תקיפות במהירות ובעלות נמוכה יחסית. במקומות רבים הם כבר משפיעים על טקטיקות הלחימה, על תנועת כוחות ואף על חיי היומיום של אזרחים החיים באזורי סכסוך.
עבור האו"ם, השינוי הזה מעלה שאלה מטרידה במיוחד: אם רחפנים פשוטים יחסית כבר גורמים לנפגעים אזרחיים בהיקפים משמעותיים, מה יקרה כאשר אותן מערכות יהפכו לאוטונומיות יותר ויותר?
זו הסיבה שמדינות רבות, לצד הצלב האדום וארגוני זכויות אדם, קוראות לגיבוש כללים בינלאומיים חדשים שיגבילו את השימוש בנשק אוטונומי. אלא שבינתיים, הטכנולוגיה מתקדמת מהר יותר מקצב הרגולציה.
האזהרה של וולקר טירק מפני "מעגל חדש של גיהינום" משקפת חשש רחב יותר. הסוגיה אינה רק הרחפנים עצמם, אלא הכיוון שאליו צועד עולם הלחימה. אם המאה ה-20 עוצבה על ידי המטוס, הטנק והטיל, ייתכן שהמאה ה-21 תיזכר כמאה שבה מכונות חכמות החלו לקבל חלק מההחלטות המסוכנות ביותר בשדה הקרב.
האתגר שעומד בפני ממשלות וארגונים בינלאומיים הוא האם יצליחו לקבוע כללי משחק חדשים לפני שהטכנולוגיה תכתיב אותם עבורם. באו"ם חוששים שהזמן לכך הולך ואוזל.