ניצב בדימוס זהר דביר: “הרוגלות הן כלי קריטי, בלעדיהן המשטרה נלחמת בפשיעה עם יד קשורה לאחור”
בוועידת לב למדע, טכנולוגיה וביטחון של המרכז האקדמי לב הזהיר דביר מפני איום הרחפנים על סמלי שלטון ותשתיות לאומיות, קרא להחזיר למשטרה יכולות טכנולוגיות מתקדמות תחת פיקוח, והתייחס גם למחאות ולהתמודדות עם הפשיעה בחברה הערבית
קרדיט צילום: נטי לוי
ניצב בדימוס זהר דביר, לשעבר סגן המפכ”ל, מפקד מחוז צפון וראש הימ”מ, הזהיר מפני האתגרים הביטחוניים והפליליים שמציבות טכנולוגיות מתקדמות, וקרא להחזיר למשטרת ישראל כלים טכנולוגיים שנגרעו ממנה בשנים האחרונות, ובראשם מערכות רוגלה. את הדברים אמר בוועידת לב למדע, טכנולוגיה וביטחון של המרכז האקדמי לב בירושלים, שבה השתתפו בכירים ממערכת הביטחון, התעשיות הביטחוניות, ההייטק והאקדמיה.
דביר התמקד באיום הרחפנים וציין כי מדובר בזירה שבה מתנהל מרוץ מתמיד בין גורמי אכיפה לבין גורמים עברייניים ועוינים. לדבריו, יכולות ההפעלה המתקדמות של רחפנים מאפשרות כיום להטיסם למרחקים של עשרות קילומטרים, מבלי שהמפעיל יימצא באזור היעד או ייחשף לסיכון.
“אם כיום אפשר להפעיל רחפן ממרחק של יותר מ-50 קילומטרים, אפשר לשבת בחדרה ולהפעיל רחפן בתל אביב”, אמר דביר. “כך אפשר לפגוע בסמלי שלטון כמו הכנסת או להשבית בקלות את נתב”ג. הסכנות והאתגרים אדירים. אם לא נדע למקם את האיום הזה במקום הנכון, להקצות משאבים ולקבוע סדרי עדיפויות, נפספס את הרכבת”.
לדבריו, הרחפנים הפכו לחלק בלתי נפרד מפעילותן של יחידות משטרה רבות ומשמשים לאיתור, תצפית ומעקב, תוך הקפדה על מגבלות הנוגעות לצנעת הפרט. דביר אף הביע תמיכה בהרחבת מערכי המצלמות במרחב הציבורי, בדומה לערים גדולות בעולם. “אנחנו צריכים את העיניים האלה. השאיפה היא שבכל קרן רחוב תהיה מצלמה. זה יוצר הרתעה”, אמר.
עם זאת, הדגיש כי יש להבטיח מנגנוני פיקוח ואיזונים שימנעו שימוש פוליטי בטכנולוגיות מעקב ואיסוף מידע. “חייבים לשמור על איזונים ובלמים. זה נכון בתוך המשטרה וגם בין הגופים השונים. אחרת אנחנו יורים לעצמנו ברגל”.
בהתייחסו למשבר הביטחון האישי בישראל, ובפרט בחברה הערבית, אמר דביר כי הפשיעה הפכה לאיום משמעותי על חיי היום יום של אזרחים רבים. “יש לנו חוזה עם המדינה. בשבעה באוקטובר ראינו כיצד הוא נשבר, ויהיה קשה מאוד לשקם אותו. אבל החוזה הזה קיים גם ביום יום, בתחושת הביטחון האישי שלנו מול הפשיעה”, אמר.
לדבריו, במגזר הערבי קיימים אזורים שבהם הורים חוששים לאפשר לילדיהם להסתובב מחוץ לבית בשעות אחר הצהריים. “מי שחושב שהמצב הזה נשאר רק שם טועה. זה גולש גם לחברה הישראלית כולה”, הזהיר.
בהקשר זה קרא דביר להחזיר למשטרה יכולות טכנולוגיות מתקדמות שנגרעו ממנה. “הרוגלות הן כלי קריטי. היום אנחנו מתמודדים עם ארגוני הפשיעה עם יד קשורה לאחור בגלל החשש של אנשי ציבור שהכלים האלה יופעלו נגדם”, אמר. לדבריו, יש לקבוע כללי שימוש ברורים, להפעיל מנגנוני בקרה ופיקוח ולתחום את הסמכויות, אך במקביל לאפשר למשטרה להשתמש בכלים הנדרשים למאבק בארגוני פשיעה מתוחכמים.
דביר התייחס גם למחאות ולהפגנות המתקיימות בישראל בשנים האחרונות וטען כי אין מקום להשוואות גורפות בין אירועים שונים. “מי שעושה ניסיון להסיק מהפגנה אחת על אחרת טועה מראש”, אמר. מניסיונו כמפקד שטח, הסביר כי ברוב המקרים ניתן להגיע להבנות עם המפגינים ולאזן בין חופש הביטוי לבין חופש התנועה. “לפעמים אפשר לאפשר חסימת כביש למשך כ-20 דקות כדי להעביר מסר, ולאחר מכן לפתוח אותו מחדש. ברוב המכריע של המקרים זה עבד, משום שהיה עם מי לדבר בצד השני”, סיכם.