בואינג זכתה בחוזה של 2 מיליארד דולר לפיתוח לווייני תקשורת עבור כוח החלל האמריקני
ענקית התעופה והחלל גברה על לוקהיד מרטין ותייצר שני לוויינים מהדור הבא שיאריכו את חיי רשת התקשורת הצבאית המובילה של הפנטגון, המשמשת כרשת סלולרית בחלל עבור כוחות ביטחון ברחבי העולם
חברת בואינג זכתה בחוזה יוקרתי בשווי של עד שני מיליארד דולר לבניית שני לווייני תקשורת צבאיים מהדור הבא עבור כוח החלל של ארצות הברית. בזכייה זו גברה בואינג על המתחרה המרכזית שלה, לוקהיד מרטין, במכרז שנועד להאריך את חיי אחת מרשתות הלוויין הפעילות והחיוניות ביותר של הפנטגון.
על פי דיווח של spacenews, החוזה שנחתם כולל את שלבי התכנון, הפיתוח, הייצור והבדיקה של שני הלוויינים החדשים עבור מערכת MUOS, המהווה את עמוד התווך של התקשורת הצבאית הניידת וצרת-הפס של צבא ארצות הברית. על פי הודעת כוח החלל, הלוויינים החדשים צפויים להימסר עד לשנת 2035.
הזכייה של בואינג מסמנת תפנית משמעותית בתוכנית, שכן חברת לוקהיד מרטין היא זו שפיתחה ובנתה את כל חמשת הלוויינים הפועלים כיום במסגרת רשת הלוויינים האמורה. שתי החברות התחרו ראש בראש בתוכנית להארכת חיי השירות של המערכת, אשר יצאה לדרך לאחר שכוח החלל האמריקני קיבל לידיו את האחריות על הרשת מידי חיל הים בשנת 2023.
רשת לוויינים זו מחברת בין כוחות קרקעיים, ספינות, כלי טיס ויחידות מיוחדות באמצעות מערך לוויינים הממוקם במסלול גאוסטציונרי. המערכת, המכונה לעיתים קרובות בתעשייה כרשת סלולרית בחלל, מאפשרת ללוחמים בשטח המצוידים במסופים קטנים יחסית לקיים תקשורת רציפה גם באזורים המצויים הרחק מעבר לטווח ההשגה של רשתות תקשורת קרקעיות רגילות.
מבחינה טכנולוגית, מכשירי הרדיו של משתמשי הקצה מתחברים לאחד מחמשת הלוויינים שבחלל, והאותות מנותבים דרך תחנות קרקעיות וממסרים למשתמשים אחרים ברחבי הגלובוס. המערכת פועלת בתדרים גבוהים במיוחד המאפשרים לאותות לחדור דרך צמחייה עשירה, סביבות עירוניות צפופות ותנאי מזג אוויר מורכבים, תכונה שהופכת אותה לבעלת ערך עצום עבור כוחות מבצעיים בשטח.
חיל הים האמריקני ייסד את התוכנית בתחילת שנות האלפיים כדי להחליף מערך לוויינים מיושן מתקופת המלחמה הקרה שעמד בפני עומס מבצעי כבד. הלוויין הראשון בסדרה שוגר בשנת 2012, ובעקבותיו שוגרו עוד שלושה לוויינים מבצעיים ולוויין גיבוי נוסף שנשאר במסלול.
המערכת המקורית הייתה אמורה להישאר בשירות פעיל עד לשנות השלושים של המאה הנוכחית. עם זאת, ככל שהלוויינים הקיימים התיישנו, החלו לעלות חששות בפנטגון בנוגע לאמינותם לטווח ארוך, במקביל לדרישה הגוברת של הצבא לתקשורת מאובטחת ורציפה. חששות אלו הם שהניעו את כוח החלל לקדם את פרויקט ההחלפה והשדרוג הנוכחי.
אף על פי ששירותי תקשורת לוויינית מסחריים התרחבו במהירות בשנים האחרונות, גורמי ביטחון אמריקניים ממשיכים לראות בתקשורת הצבאית הייעודית תחום משימה קריטי המחייב שימוש במערכות ממשלתיות עצמאיות ומאובטחות לחלוטין.