סין בונה רשת תת-ימית ענקית: 42 ספינות מחקר ומאות חיישנים באוקיינוסים
סין מקימה רשת מעקב תת-ימית נרחבת באוקיינוס השקט, ההודי והארקטי כדי לשפר את יכולות הצוללות שלה לקראת עימות אפשרי עם ארה"ב ובעלות בריתה
סין בונה רשת תת-ימית נרחבת ומתוחכמת באוקיינוסים השקט, ההודי והארקטי, כחלק ממאמץ אסטרטגי להכנה ללוחמת צוללות מול ארצות הברית ובעלות בריתה. לפי חקירה מקיפה של רויטרס, במסגרת זו הופעלו לאורך יותר מחמש שנים לפחות 42 ספינות מחקר, שהציבו מאות חיישנים, מצופים ומערכות תת-ימיות – מהלך שמספק לבייג'ין תמונה מפורטת של הסביבה הימית, חיונית לפריסת צוללות ולמעקב אחר כלי שיט זרים.
הדוגמה הבולטת היא ספינת המחקר דונג פאנג הונג 3 (Dong Fang Hong 3) של אוניברסיטת האוקיינוס של סין. בין 2024 ל-2025 הפליגה הספינה הלוך ושוב באזורים אסטרטגיים – בין טייוואן לגואם (מעוז אמריקני מרכזי), סמוך ליפן, ובאזורים אסטרטגיים באוקיינוס ההודי, כולל קווי גישה למצר מלאקה. על פי נתוני מעקב ספינות של חברת Starboard Maritime Intelligence מניו זילנד, שרויטרס ניתחה, הספינה ביצעה מיפוי קרקעית ים ותחזוקה של רשת חיישנים. האוניברסיטה טענה כי מדובר במחקרי אקלים ובדיקות בוץ, אך מאמר מדעי שפורסם על ידי חוקריה חשף מיפוי תת-ימי נרחב.
הפעילות אינה מבודדת. רויטרס עיינה ברשומות ממשלתיות סיניות, מאמרים אקדמיים ומחקרים, ומצאה כי לפחות שמונה מהספינות ביצעו מיפוי ישיר של קרקעית הים, ועוד עשר נשאו ציוד מתאים. הספינות נעות בדפוסים צפופים ומקבילים – טכניקה קלאסית של מיפוי באתימטרי. חלק מהפעילות מכוסה כמחקר אזרחי, כגון שדות דיג או חיפושי מינרלים, אך מומחי לוחמה ימית שסקרו את הממצאים – תשעה במספר – מציינים כי היא משרתת מטרות צבאיות ברורות.
המאמץ כולל את "פרויקט האוקיינוס השקוף" (Transparent Ocean Project), שהחל בים סין הדרומי והורחב לאוקיינוסים האחרים. באוקיינוס השקט הוצבו מאות חיישנים מזרחית ליפן, מזרחית לפיליפינים ומסביב לגואם, שמזהים שינויים בטמפרטורה, מליחות ותנועות תת-ימיות.
באוקיינוס ההודי, לפי מסמכי האקדמיה הסינית למדעים ומשרד המשאבים הטבעיים, נפרשה רשת סביב הודו וסרי לנקה, כולל לאורך רכס תת-ימי Ninety East Ridge – נתיב אסטרטגי למצר מלאקה, דרכו עובר חלק גדול מאספקת הנפט של סין. גם בחוג הארקטי מתנהלת פעילות דומה.
מנהל המודיעין הימי של חיל הים האמריקני, אמר בוועדת קונגרס כי סין בונה רשתות מעקב תת-ימיות שמאספות נתונים הידרוגרפיים כדי לייעל ביצועי סונאר ולנטר צוללות בנתיבים קריטיים. מומחית אוסטרלית, ג'ניפר פרקר, לשעבר קצינת לוחמה נגד צוללות, ציינה כי ההיקף מצביע על כוונה לבנות יכולת ימית, כולל מבצעי צוללות. חוקר סיני, ג'ואו צ'ון, שפיקח על המערכות, דיבר בעבר על "התפתחות המהירה של יכולות ההגנה הימית והצבאיות של ארצי".
הפעילות מעוררת דאגה גיאופוליטית עמוקה. היא משפרת את יכולתה של סין לפרוס צוללות גרעיניות מסוג ג'ין ולשפר את ההגנה נגד צוללות אמריקניות, במיוחד באזורי עימות פוטנציאליים סביב טייוואן והאוקיינוס ההודי-פסיפיק. ספינות מחקר סיניות משביתות לעיתים את מערכות המעקב, מה שמרמז שההיקף האמיתי אף גדול יותר.
בשלב זה, סין ממשיכה להרחיב את הרשת, בעוד ארצות הברית ובעלות בריתה מנסות להתמודד עם האתגר החדש במרחב התת-ימי. שאלות פתוחות נותרות לגבי היקף הפריסה המלא, שיתוף הפעולה בין גופים אזרחיים לצבאיים, והשפעתה ארוכת הטווח על איזון הכוחות בזירה הימית.