ארה"ב ואיראן חתמו על הסכם הפסקת אש בצרפת
טראמפ: "לא יהיה הוגן שאיראן לא תהיה בעלת טילים בליסטיים" – ההסכם כולל את לבנון ומעורר שאלות בישראל על עתיד החזית הצפונית
וושינגטון וטהרן הודיעו אמש על חתימה דיגיטלית על הסכם הפסקת אש בין ארה"ב לאיראן, שנחתם בצרפת בנוכחות נשיא צרפת עמנואל מקרון. על פי הדיווחים, הנשיא דונלד טראמפ ונשיא איראן מסעוד פזשקיאן חתמו על המסמך באנגלית ובפרסית, וההסכם נכנס לתוקף ביום רביעי השבוע.
לדברי סוכנות רויטרס, ההסכם בן 14 הסעיפים מאריך את הפסקת האש ב-60 יום נוספים, כולל בכל החזיתות – ובראשן לבנון. במהלך מסיבת עיתונאים במסגרת כינוס G7, אמר טראמפ כי במהלך 60 הימים הקרובים יעבדו נציגי שתי המדינות על השגת הפסקת אש מלאה וקבועה. הנשיא האמריקני הביע תקווה שההסכם יקדם שלום באזור ויוביל לירידת מחירי הנפט.
ההסכם כולל, בין היתר, חידוש חופש התנועה במצרי הורמוז ללא תשלום דמי מעבר, הסרת המצור על נמלי איראן, ביטול הסנקציות שהוטלו עליה, הפשרת נכסים איראניים והשקעה של 300 מיליארד דולר בשיקום איראן לאחר המלחמה.
מחיר הנפט ירד מיד לאחר ההודעה על החתימה והגיע ל-80 דולר לחבית. איראן התחייבה שלא לפתח נשק גרעיני ולדלל את מאגרי האורניום המועשר שבידיה, תחת פיקוח פקחי סוכנות האנרגיה האטומית הבינלאומית בווינה. עם זאת, טהרן דחתה את דרישת וושינגטון להוציא את האורניום משטחה.
טראמפ, שחתם על ההסכם לפני ארוחת ערב בארמון ורסאי, הדגיש כי יחדש את ההתקפות אם איראן לא תעמוד בהתחייבויותיה. זו הפעם הראשונה שהוא מודה כי "לא יהיה זה הוגן" שאיראן לא תהיה בעלת יכולת טילים בליסטיים, בניגוד לאיומים קודמים להשמדתם.
מומחים שצוטטו ברויטרס הבוקר (חמישי) העריכו כי טראמפ השיג פחות ממה שקיווה כשיצא למלחמה: משטר האייתולות נותר על כנו, מאגרי הטילים הבליסטיים לא הושמדו, ותמיכת איראן בשלוחותיה – ובראשן חיזבאללה בלבנון – לא נפסקה.
בישראל עוקבים בדאגה אחר פרטי ההסכם, במיוחד בכל הנוגע להשלכותיו על לבנון. השאלות המרכזיות שמעסיקות את מקבלי ההחלטות בירושלים הן האם צה"ל יוכל להישאר בעמדותיו בדרום לבנון, או שייאלץ לסגת; מה תהיה מדיניות התגובה אם חיזבאללה ימשיך לשגר רקטות וטילים לעבר ישראל; ואיזה מדרג תגובה צבאית יאפשר ההסכם. גורמים מדיניים וביטחוניים בישראל צפויים לדרוש הבהרות מממשל טראמפ בנוגע למשמעות ההסכם לגבי ביטחון ישראל והיציבות באזור.
ההסכם, שזוכה לתשומת לב עולמית, מסמן שינוי דרמטי ביחסים בין וושינגטון לטהרן לאחר תקופה ארוכה של עימות צבאי. עם זאת, רבים מטילים ספק ביכולתו להחזיק מעמד לאורך זמן, נוכח הפערים העמוקים בין הצדדים והאינטרסים האזוריים המורכבים.