פרשנות | האם המוסד יהפוך לכלי סיכול הסכם עם איראן?
השאלה אינה רק האם המוסד יאכוף את ההסכם, אלא באיזו מידה הוא עדיין מסוגל לשמור על מרחב פעולה מקצועי ועצמאי, גם כאשר ההנחיה הפוליטית עלולה להיות שונה
ההסכם הראשוני בין ארה"ב לאיראן משאיר את סוגיית הגרעין פתוחה ל-60 יום נוספים של משא ומתן. בתנאים האלה, תפקידו של המוסד באכיפה אמור להיות מרכזי: לספק מודיעין אמין לארה"ב, להתריע על הפרות ולשמור על יכולת פעולה גם כשהדיפלומטיה מתקדמת.
אלא שכניסתו של רומן גופמן לתפקיד, ללא רקע מודיעיני וללא ניסיון בארגון, מעלה שאלות לגבי האופן שבו יתבצע תפקיד זה — במיוחד על רקע היחסים המורכבים בין ישראל לארה"ב.
גופמן נכנס לתפקיד ב-2 ביוני, ותוך ימים ספורים כבר פעל להדיח את סגנו, קצין מנוסה ששימש שנים בתיק האיראני. במקביל, הן הוא והן ראש הממשלה נתניהו שבו והדגישו כי "המלאכה לא תמה". השאלה המתבקשת היא האם שילוב זה — ראש מוסד חדש, קרוב אישית לראש הממשלה — עלול להשפיע על מידת העצמאות שבה יפעל המוסד מול איראן, ובמיוחד מול השותף האמריקאי.
שיתוף הפעולה בין המוסד ל-CIA בתיק האיראני הוא עמוק וממושך. הוא כולל חלוקת מודיעין, תיאום מבצעי ולעיתים גם פעולות משותפות. אולם כאשר ראש מוסד נתפס כמי שמגיע עם תפיסת עולם ברורה לגבי יעדי ישראל מול איראן, עולה הספק: האם המוסד ימשיך לפעול כגוף מקצועי שמשתף פעולה עם ה-CIA גם כאשר האינטרסים אינם חופפים לחלוטין?
או שמא הוא עלול להפוך לכלי ביצועי של ראש הממשלה. כזה שמוכן, במידת הצורך, לפעול גם בדרכים שיסכלו או יערערו את ההסכם, גם במחיר העכרת היחסים עם האמריקאים?
המתח הזה אינו תיאורטי. הסכם עם איראן יוצר בהכרח פערים בין העמדה הישראלית לזו האמריקאית. אם ראש הממשלה יחליט כי ההסכם פוגע באינטרסים של ישראל, האם גופמן, שמינויו נתפס כמינוי אישי, יוכל, או ירצה, לסרב להפעיל את המוסד ככלי לערעורו? והאם פעולה כזו תישאר בגבולות המודיעין, או שתגלוש גם לפגיעה באמון המקצועי עם ה-CIA?
השאלה אינה רק האם המוסד יאכוף את ההסכם, אלא באיזו מידה הוא עדיין מסוגל לשמור על מרחב פעולה מקצועי ועצמאי, גם כאשר ההנחיה הפוליטית עלולה להיות שונה. ככל שהמוסד נתפס כפחות עצמאי, כך גדל הסיכון שהאמריקאים יראו בו פחות שותף אמין, ויותר זרוע של מדיניות ישראלית פנימית.
זהו מחיר שעשוי להתברר ככבד, דווקא בתקופה שבה שיתוף פעולה מודיעיני עם ארה"ב נותר חיוני.