מטוסי קרב הונגריים הוזנקו ליירט מטוס ארקיע ישראלי עקב דממת קשר

תקרית אווירית חריגה התרחשה ביום חמישי האחרון במרחב האווירי של הונגריה, כאשר זוג מטוסי קרב מדגם גריפן של חיל האוויר ההונגרי הוזנקו לעבר מטוס נוסעים ישראלי של חברת ארקיע. הסיבה להזנקת מטוסי הקרב הייתה דממת קשר מצד צוות המטוס, שלא השיב לפניות הבקרה האווירית ההונגרית בשעה שטס מעל שטח המדינה — מצב המהווה הפרה של הנהלים הבין־לאומיים המקובלים.

המטוס, מדגם איירבוס A321, המריא מנמל התעופה בן־גוריון שבתל אביב בדרכו לפראג, בירת צ'כיה. על פי הדיווחים, בשלב מסוים במהלך הטיסה, כאשר המטוס נכנס למרחב האווירי של הונגריה, לא הצליחו פקחי הבקרה האווירית המקומית ליצור קשר עם הטייסים. משך הזמן הממושך שבו לא התקבלה תגובה מהמטוס עורר חשש ודריכות בקרב גורמי הפיקוח, בפרט לאור הפרוטוקולים המחמירים הנהוגים במדינות החברות בברית נאט"ו.

על פי נוהלי נאט"ו, אובדן קשר עם כלי טיס אזרחי מעורר באופן מיידי כוננות יירוט. בהתאם לכך, החליטו גורמי חיל האוויר ההונגרי לשגר זוג מטוסי קרב מתקדמים מדגם גריפן, במטרה ליירט את המטוס ולברר את טיב המצב. מטוסי הקרב התקרבו למטוס הנוסעים הישראלי, ולאחר זמן קצר הצליחו ליצור עימו קשר. בתום בדיקה התברר כי לא מדובר באירוע ביטחוני, והמטוס הורשה להמשיך בנתיב הטיסה המתוכנן ליעדו.

מחברת ארקיע נמסר בתגובה רשמית כי המטוס טס בהתאם לתוכנית הטיסה שאושרה מראש ושמר על נתיב הטיסה שנקבע. בחברה הדגישו כי בכל שלבי האירוע לא נשקפה סכנה לנוסעים, לאנשי הצוות או למטוס עצמו. עם זאת, ארקיע הודיעה כי התקרית נמצאת בחקירה, וכי החברה פועלת לבירור נסיבות דממת הקשר מול הגורמים המוסמכים.

תקריות מסוג זה, אף שאינן נדירות במיוחד, מדגישות את הרגישות הגבוהה הקיימת במרחב האווירי האירופי ואת המהירות שבה מופעלים כוחות צבאיים במקרים של חריגה מהנהלים — גם כאשר מדובר בטיסות מסחריות. גורמים בענף התעופה מציינים כי אובדן קשר זמני בין טייסים לבקרה אווירית עלול להתרחש בשל מגוון סיבות, ובהן תקלות טכניות, טעויות אנוש או בעיות בתקשורת, אך נהלי הביטחון המחמירים מחייבים תגובה מיידית לכל אירוע חריג.

הנוסעים שהיו על סיפון המטוס כלל לא היו מודעים להתרחשות הדרמטית, והטיסה נמשכה כמתוכנן ללא שינויים. המטוס נחת בשלום בפראג, ואיש מהנוסעים לא נדרש לעדכן או לשנות את תוכניותיו בעקבות האירוע.

תקרית זו מצטרפת לשורה של אירועי יירוט דומים שאירעו בשנים האחרונות במרחב האווירי האירופי, ומעוררת מחדש את הדיון בדבר הצורך בבחינה מחודשת של נהלי התקשורת בין כלי טיס אזרחיים לבין גורמי הבקרה במדינות היעד. מומחי תעופה קוראים להגברת התאום ולפיתוח מנגנוני גיבוי שיבטיחו רצף תקשורתי גם במקרים של תקלה, ובכך יצמצמו את הסיכון להסלמות מיותרות ולהזנקת כוחות יירוט צבאיים.