אבן דרך היסטורית: מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את חוק הגנת הסייבר הלאומית

אמש (ב') נרשם רגע מכונן במאמצי ההגנה הדיגיטלית של מדינת ישראל, כאשר מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה, וללא מתנגדים, את הצעת חוק הגנת הסייבר הלאומית, התשפ"ו-2026. המהלך מגיע לאחר למעלה מעשור של ניסיונות להסדרה חקיקתית כוללת בתחום, והוא נועד לקבוע לראשונה מסגרת אחידה ומחייבת להגנה על ארגונים חיוניים וספקי שירותים דיגיטליים מרכזיים.

החוק מקודם על רקע מערכה מתמשכת ומתגברת במרחב הסייבר, בייחוד מול איראן. מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" באוקטובר 2023, זוהתה עלייה משמעותית בעצימות ובמורכבות של תקיפות סייבר המכוונות נגד תשתיות אזרחיות וכלכליות. אירועים אחרונים, כגון מבצעי "עם כלביא" ו"שאגת הארי", המחישו את הצורך הדחוף בגישור על הפער שבין רמת האיומים הגבוהה לבין רמת ההגנה הנוכחית על נכסים לאומיים.

במרכז החוק ניצבת הגדרת "ארגון חיוני" – גוף שפגיעה בו עלולה להביא לנזק רחב לציבור או למשק. הרשימה כוללת גופים ממשלתיים לצד ארגונים במגזרי האנרגיה, הבריאות, התחבורה, המים והתקשורת. חובות דומות יחולו גם על ספקי שירותי ענן ואחסון נתונים, בשל חשיבותם לרציפות התפקוד של ארגונים רבים במשק.

החוק מחייב ארגונים אלו לעמוד ברף הגנה בסיסי ובסטנדרטים מקצועיים בינלאומיים (כגון תקני ISO או NIST) לניהול סיכונים. אחד העקרונות המרכזיים הוא חובת דיווח מיידית על "תקיפת סייבר משמעותית" – כזו שפוגעת בזמינות השירות או מעמידה בסכנה נכסי מידע רגישים. במקרים קיצוניים המוגדרים כ"תקיפת סייבר חמורה", יוכלו גורמי המדינה לתת הוראות מחייבות לארגונים לצורך איתור, מניעה או בלימה של התקיפה.

מודל האסדרה המוצע הוא מבוזר: האחריות לפיקוח מוטלת על "יחידות סייבר מגזריות" בתוך משרדי הממשלה הרלוונטיים, אשר יונחו מקצועית על ידי מערך הסייבר הלאומי. כדי להבטיח את אכיפת החוק, נקבעו סנקציות כלכליות משמעותיות, הכוללות עיצומים כספיים של עד 640,000 ש"ח בגין הפרות. במצבים שבהם ארגון נמנע במזיד מיישום הוראות דחופות להתמודדות עם סיכון, תיתכן אף אחריות פלילית.

יוסי כראדי, ראש מערך הסייבר הלאומי, בירך על האישור ואמר: "מדובר באבן דרך היסטורית בתחום הגנת הסייבר בישראל. הגיע הזמן שישראל תצטרף למדינות המתקדמות שכבר הטמיעו חוקים דומים לפני כעשור. איום הסייבר מתפתח בקצב מהיר ומדינת ישראל נדרשת להבטיח שרמת ההגנה על השירותים החיוניים לאזרח תהיה אחידה ומקצועית. החוק יחזק את יכולתה של ישראל להתמודד עם איומי היום והמחר, ומהווה צעד משמעותי לחיזוק החוסן הלאומי ולשמירה על ביטחון אזרחי ישראל".

הצעת החוק תועבר כעת לדיונים בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת לקראת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. מרבית החובות המרכזיות, ובהן חובת הדיווח ורמת ההגנה, צפויות להיכנס לתוקף כ-12 חודשים לאחר פרסום החוק הסופי, כדי לאפשר למשק זמן היערכות מספק.