יפן פותחת את שוק היצוא הביטחוני ויוצרת תחרות חדשה באסיה מול דרום קוריאה

מדיניות זו של ראש הממשלה טאקאיצ’י סנאה למעשה פותחת פתח ליצוא מערכות נשק יפניות התקפיות לכ-17 מדינות, בהן ארה״ב, בריטניה ושותפות בזירה ההודו-פסיפית. ההחלטה מבטאת שינוי מהותי במדיניות היפנית: ממדינה שבמשך עשורים, מאז מלחמת העולם השנייה, נקטה קו פציפיסטי, למדינה המבקשת להפוך לספקית מערכות נשק למדינות באזור בלתי יציב.

המשמעות המרכזית של ההחלטה נוגעת לדרום קוריאה, שהיא גם יצרנית, גם יצואנית משמעותית של מערכות הגנה וגם שותפה אסטרטגית של מדינות רבות. בכך נפתחת זירת תחרות בין טוקיו לסיאול, כאשר שתי המדינות מתמודדות כיום עם איומים דומים מצד צפון קוריאה, סין ורוסיה. לכן, אומרים מומחים בדרום-מזרח אסיה, טוקיו וסיאול יידרשו לבחור בין שיתופי פעולה לבין תחרות על שווקי היצוא.

לתעשיות הביטחוניות היפניות יכולות מתקדמות במיוחד בתחומי הים, ההנדסה הימית, תעשיות החלל, חיישנים וטכנולוגיות טילים. גם לדרום קוריאה יכולות מבוססות בתחום היצוא הביטחוני, עם פלטפורמות כמו טנק K2 “הפנתר השחור”, תותח הוביצר K9, מערכות הגנה אווירית ואניות קרב, הנמכרות למדינות כגון איחוד האמירויות, אוסטרליה והפיליפינים.

לתעשיית הביטחון היפנית עדיין חסר ניסיון יצוא רחב היקף כמו זה של סיאול, ולכן נראה כי היא לא תהווה תחרות ישירה בתחומי מערכות היבשה, ייצור חימוש ופלטפורמות קרביות מסורתיות. עם זאת, יפן עשויה להפוך לשחקן משמעותי בתחומי הים, הטילים, החיישנים, הלוחמה האלקטרונית והחלל – תחומים שבהם יש לה יתרון הנדסי מובהק, המבוסס על עשרות שנות מומחיות וייצור מדויק.

דוגמה בולטת להצלחה יפנית היא החלטתה של אוסטרליה לרכוש פריגטה מיפן ולא מדרום קוריאה. תחום תחרות נוסף בין טוקיו לסיאול הוא מערכות לחימה בלתי מאוישות.

לסיכום, לפי מומחים, דרום קוריאה ויפן צפויות גם להתחרות זו בזו וגם להתמודד יחד עם מגמות ההתחמשות של סין, פיתוחי הטילים והגרעין בצפון קוריאה, והעמקת שיתוף הפעולה הצבאי בין סין לרוסיה. בסיאול ובטוקיו מדגישים את הצורך בהיערכות למשברים סימולטניים שעלולים להתפרץ בעתיד, כמו עימות סביב טייוואן מול סין או מתיחות בין שתי הקוריאות.