דיווח: משלחת ישראלית תגיע לאתונה לדיון בעסקת ההגנה האווירית

לפי המידע שפרסם defence-point, לאישור התוכנית לא ניתן אור ירוק בישיבת המועצה שנערכה בשבוע שעבר, בין היתר משום ששיעור ההשתתפות של התעשייה המקומית עדיין לא הוגדר באופן שסיפק את הצדדים

דיווח: משלחת ישראלית תגיע לאתונה לדיון בעסקת ההגנה האווירית

אילוסטרציה | משרד הביטחון

במשרד הביטחון היווני בודקים בימים אלה את השלמת ההסכמות עם הגורמים הישראליים לקראת קידום תוכנית שדרוג ההגנה האווירית בהיקף של כשלושה מיליארד אירו. המגעים, שיתקיימו במטה אגף ההנדסה והפיתוח של משרד הביטחון, צפויים לעסוק בעיקר בשיעור המעורבות של התעשייה הישראלית והיוונית ובתנאים לקראת אישור סופי במועצת הממשלה לביטחון לאומי.

לפי המידע שפרסם defence-point, לאישור התוכנית לא ניתן אור ירוק בישיבת המועצה שנערכה בשבוע שעבר, בין היתר משום ששיעור ההשתתפות של התעשייה המקומית עדיין לא הוגדר באופן שסיפק את הצדדים. כעת צפויה להגיע לאתונה משלחת ישראלית הכוללת נציגים של מנהלת שיתוף הפעולה הביטחוני הבין לאומי במשרד הביטחון הישראלי ושל החברות הממשלתיות התעשייה האווירית ורפאל, שמערכותיהן נבחרו לשלב המרכזי בפרויקט.

התוכנית, המכונה שדרוג ההגנה האווירית, מתוכננת לאורך שבע שנים וכוללת היקף תקציבי של 3.01 מיליארד אירו. על פי לוח הזמנים שנמסר, היא אמורה לעבור לאישור סופי במהלך השנה הקרובה, ולאחר מכן יחל שלב המשא ומתן החוזי והחתימה על ההסכמים המחייבים. אם לא יהיו עיכובים נוספים, האספקה הראשונית של המערכות הראשונות צפויה להתחיל בשנת 2027 ולהימשך בשלבים עד סוף העשור.

אחד הנושאים המרכזיים בשיחות הוא שיעור ההשתתפות של התעשייה הישראלית והיוונית בעסקה. לפי הערכות שפורסמו, במשרד הביטחון מבקשים להגיע למתווה שמבטיח לפחות 25 אחוזים של מעורבות תעשייתית מקומית, אך המינוח סביב הרף הזה עדיין אינו חד משמעי. גורמים המעורים בפרטים טוענים כי ההגדרה אינה רק כמותית, אלא גם כוללת חלוקה מדויקת של עבודות, רכיבים ושירותים בין החברות המעורבות.

בשלב זה עדיין לא פורסמו מסמכי ההתקשרות הסופיים, וגם לא הוגדרו במלואן הנחיות הפיקוח, המדידה והאימות של תרומת התעשייה המקומית. לכן, הפגישה הצפויה באתונה נחשבת מכרעת, משום שהיא אמורה לסגור את הפערים שנותרו ולהכשיר את הקרקע לאישור בממשלה בתוך זמן קצר יחסית.

במקביל, במערכת הביטחון מנסים לקדם מסגרת עבודה שתאפשר חתימה על ההסכמים הראשיים רק לאחר סגירת כל הנספחים עם החברות היווניות. מבחינת הצד הישראלי, מדובר במהלך עסקי ארוך טווח שבו המדינה הרוכשת קובעת את התנאים, אך הספקים מבקשים לשמור על גמישות מספקת כדי להשלים את העסקה במועד. 

בשלב הזה, עיני שני הצדדים נשואות לאתונה, שם ייקבע אם הפרויקט ימשיך למסלול מהיר או ייתקע שוב בשל המחלוקת על היקף המעורבות המקומית.