בצל חשש ביטחוני: המשרד להגנת הסביבה הסיר עשרות אלפי מסמכי היתרי פליטה

הוועדה לביקורת המדינה קיימה היום דיון בהתנהלות המשרד להגנת הסביבה סביב הסרת פרסום היתרי הפליטה מאתר המשרד, בעקבות בקשה לחוות דעת מבקר המדינה לפי סעיף 21 לחוק מבקר המדינה. במהלך הדיון נמסר כי במלחמת חרבות ברזל הוסרו מן האתר מאות היתרי פליטה ועשרות אלפי מסמכים, לאחר פנייה ביטחונית שנגעה לחשש מפגיעה במתקנים רגישים.

יו"ר הוועדה, ח"כ אלון שוסטר, אמר כי בתחילה סבר שהפרסום ישוב לאתר מיד לאחר קביעת הדיון, אולם הדבר לא קרה. לדבריו, נותרו פתוחות שאלות יסוד, ובהן על סמך מה הוסר פרסום שחובה לפרסם לפי חוק, מדוע לא ניתנו הסברים מספקים לחברי הכנסת שפנו בעניין, והאם לא היה מקום למצוא פתרון אחר שיגן על עקרון השקיפות גם כשקיימת עילה ביטחונית.

יוזם הדיון, ח"כ יואל הרצנו, טען כי המשרד פעל בניגוד להוראות החוק כאשר הסיר את כלל ההיתרים במקום להשחיר רק פרטים נקודתיים. לדבריו, חוק אוויר נקי קובע ברירת מחדל של שקיפות מלאה, ורק פרטים שהפצתם עלולה לפגוע בביטחון המדינה ניתן להסתיר. הוא הוסיף כי הסרה גורפת של כלל המסמכים פגעה בזכות הציבור לקבל מידע סביבתי בסיסי.

ח"כ טלי גוטליב טענה מנגד כי ההחלטה התקבלה בתנאי חירום מוצדקים, וכי בעת מצב כזה לרח"ל יש סמכות להורות למשרדי הממשלה על פעולות הנוגעות גם לזכויות ציבוריות וחובות חוקיות.

נציגי המשרד להגנת הסביבה אישרו כי ההחלטה התקבלה בעקבות פנייה של רשות החירום הלאומית ושל התאחדות התעשיינים, לאחר פגיעה במתקן תעשייתי בדרום. סמנכ"ל רישוי סביבתי ומניעת סיכונים במשרד, אבי חיים, אמר כי המידע שהופיע במאגר כלל מיקומי מכלים, סוגי חומרים, גודל מתקנים ופרטים רגישים נוספים, ולכן פעל המשרד מתוך זהירות. 

נציגת הלשכה המשפטית, עו"ד מעיין פורת גנץ, הסבירה כי ההנחיה הראשונית ניתנה עוד לפני שרח"ל הוסמכה רשמית כגורם ביטחוני בכיר, וכי ההחזרה מתעכבת בשל מגבלות טכניות מאחר שמדובר בקובצי PDF שלא ניתן להשחיר מיד.

מהנתונים שהוצגו בדיון עולה כי מתוך 212 מפעלים שנכללו במאגר, 112 סומנו כבעלי רגישות ביטחונית, ואילו לגבי 100 מפעלים נוספים אושר לפרסם את המידע במלואו. עד כה הוחזרו לאתר נתונים של 62 מפעלים בלבד.

סגן ראש רח"ל אמר כי האירוע חשף "בנק מטרות פתוח" לאויב, וכי בעקבותיו בוצעה עבודת מטה מקיפה לבחינה מחודשת של כלל המפעלים והפרטים המחייבים השחרה. היועץ המשפטי של הוועדה, עו"ד תומר רוזנר, מתח ביקורת על אמות המידה שננקטו, ואמר כי המבחן המשפטי הראוי הוא ודאות קרובה לפגיעה בביטחון המדינה, ולא חשש סביר בלבד.

בסיום הדיון קרא יו"ר הוועדה למשרד להגנת הסביבה לגבש מנגנון חלופי שיאפשר לציבור לקבל מידע גם בתקופת הביניים, עד להשלמת השבת כלל ההיתרים לאתר. עוד דרש לעדכן את הוועדה באופן שוטף על קצב ההחזרה ועל הטמעת פתרונות טכנולוגיים שימנעו הישנות מקרים דומים בעתיד.