המבצר התת-קרקעי באספהאן: המרוץ לנטרול "האבק הגרעיני" של איראן

מנהרות אספהאן הפכו בשנה האחרונה לזירה המסתורית והדרמטית ביותר במערכה הבין-לאומית נגד תוכנית הגרעין האיראנית. 

בעוד שמתקני ההעשרה הידועים בנתנז ובפורדו ספגו מכות אנושות בתקיפות חיל האוויר האמריקני והישראלי במהלך חודש יוני 2025, כפי שדווח בניתוח של מכון ISIS ובדיווחים של ה-Bulletin of the Atomic Scientists, קומפלקס המנהרות באספהאן נותר כעין כספת תת-קרקעית בלתי חדירה. 

המתקן מאחסן על פי הערכות המודיעין את רוב מלאי האורניום המועשר לרמה של 60% שבידי איראן.

לפי נתוני הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א), כפי שצוטטו בפרסומי ה-Bulletin of the Atomic Scientists, מדובר בכמות של כ-220 קילוגרם של אורניום מועשר מאוד, כמות המהווה כמחצית מהמלאי האיראני ומספיקה לייצור חומר בדרגת נשק עבור חמישה מתקני נפץ גרעיניים לפחות.

הראיות המרכזיות להימצאות החומר באתר נחשפו באמצעות ניתוח דקדקני של צילומי לוויין ברזולוציה גבוהה מיוני 2025, אשר פורסמו ב-Bulletin of the Atomic Scientists וב-Le Monde., ימים ספורים לפני תחילת גל התקיפות הראשון, תועדה משאית כבדה ועליה 18 מכולות כחולות בפתח המנהרה הדרומית של הקומפלקס.

מומחי מודיעין וניתוח טכני ב-Bulletin of the Atomic Scientists זיהו את המכולות כמערכת הובלה מסוג VPVR/M, המיועדת במקור לשינוע דלק גרעיני רגיש ומותאמת להובלת חומרים רדיואקטיביים בדרגת העשרה גבוהה., חישובים טכניים שנערכו על ידי הגוף המחקרי העלו כי קיבולת המשאית תואמת בדיוק את מלאי האורניום שהיה בידי איראן באותה עת, מה שחיזק את ההערכה שהחומר הוברח למסתור רגע לפני התקיפות.

מאז אותה העברה, נראה כי ההנהגה האיראנית נקטה בצעדים קיצוניים כדי להגן על הנכס האסטרטגי היקר ביותר שלה. בתחילת פברואר 2026, חשפו צילומי לוויין שנותחו על ידי מכון ISIS ופורסמו בחקירה חזותית של ה-New York Times, כי איראן קברה לחלוטין את שלוש הכניסות הידועות למנהרות באמצעות כמויות אדירות של עפר וסלעים. 

הפעילות ההנדסית באתר נמשכה גם בחודשים מרץ ואפריל 2026, כאשר נוספו מחסומי דרכים מאולתרים, ערמות פסולת וביצורי בטון שנועדו להקשות על כל ניסיון של פשיטה קרקעית, כך על פי עדכוני תמונות הלוויין של מכון ISIS. מנכ"ל סבא"א, רפאל גרוסי, ציין בראיון שהובא ב-Bulletin of the Atomic Scientists כי החומר נותר "קבור תחת הריסות" וכי לא נצפתה פעילות הנדסית גלויה לחפירתו החוצה.

עם זאת, מחלוקת עזה התעוררה בעקבות דיווח ב-New York Times ממרץ 2026 על קיומה של "נקודת גישה צרה מאוד" המאפשרת לאיראנים להגיע לחומר בחשאי. מומחי מכון ISIS ערכו בדיקה חוזרת של הטענה וקבעו כי מדובר בסבירות גבוהה בטעות בזיהוי; לטענת המכון, הנקודה שזוהתה היא מערכת איסוף מי גשמים עתיקה ("קנאת") המרוחקת מהאתר הגרעיני, ואין עדות לחיבור פיזי תת-קרקעי ביניהן., המחלוקת מדגישה את הקושי המודיעיני בקביעת רמת הנגישות האמיתית של איראן למלאי האורניום הקבור.

המבוי הסתום באספהאן הציב את ממשל טראמפ בפני דילמה אופרטיבית מורכבת, במיוחד לאור החשש כי איראן תצליח להשמיש מתקן העשרה חדש (EFEP) שנבנה בחשאי בתוך המנהרות, כפי שדווח ב-Bulletin of the Atomic Scientists. 

תוכנית מבצעית סודית תחת השם "אבק גרעיני" (Operation Nuclear Dust) הוצגה לנשיא וכללה מבצע קומנדו חסר תקדים בהיקפו. לפי הדיווח על התוכנית, כוחות מיוחדים יצטרכו לנחות בלב המדינה, להקים מסלול נחיתה למטוסי מטען ולהשתמש בציוד חפירה כבד כדי לפרוץ את ביצורי העפר של המנהרות העמוקות, פעולה שעלולה להימשך שבועות תחת אש ובסיכון של דליפה רדיואקטיבית.

בעוד הדרג הצבאי מתכונן לאפשרויות קיצון, הזירה המדינית נותרת רוויית מסרים סותרים. שר החוץ האיראני, עבאס עראקצ'י, רמז במרץ 2026 כי מדינתו מוכנה לדלל את מלאי האורניום בתמורה להסרת סנקציות, הצהרה שפורסמה ב-Bulletin of the Atomic Scientists ונתפסה כאישור עקיף לכך שהחומר נמצא תחת שליטה איראנית מלאה למרות החסימה הפיזית.

עבור המערב, המנהרות באספהאן מייצגות את היכולת השיורית של איראן לשקם את תוכנית הגרעין שלה ביום שאחרי המלחמה. כפי שמסכמים המקורות ב-Bulletin of the Atomic Scientists, כל עוד מאות הקילוגרמים של האורניום המועשר נותרים באתר ללא פיקוח פיזי של סבא"א, המטרה האסטרטגית של השמדת פרויקט הגרעין נותרת מוטלת בספק.