פרשנות | מתעשיית הרכב לשדה הקרב: למה סטארט-אפים באוטומוטיב פונים לעולמות הביטחון

תעשיית האוטומוטיב העולמית נמצאת בתקופה מורכבת. במשך שנים היא נתפסה כמנוע צמיחה בולט להייטק ולדיפ-טק, עם הבטחות לרכב אוטונומי מלא, מהפכת תחבורה חשמלית ושינוי יסודי באופן שבו אנו נעים ממקום למקום. אך כעת יותר ויותר חברות ויזמים מגלים שהדרך ארוכה בהרבה מהתחזיות האופטימיות של תחילת העשור, ומחפשים אפיקי ביניים. מדוע זה קורה, ולמה דווקא עכשיו?

הנחת המוצא היא שמדובר בסטארט-אפים שממילא מאופיינים בפרק זמן ממושך עד לאקזיט, ובסביבת השוק הנוכחית הענף כולו נכנס למצב של זהירות מוגברת. כך, מספר ההנפקות ירד, שוק המיזוגים והרכישות נחלש, והמשקיעים אינם ממהרים להיכנס לתחום. במקביל, חברות Tier 1 ויצרניות הרכב הגדולות, OEMs, דוחות עסקאות, מאטות תוכניות ולעיתים אף מעכבות שיתופי פעולה שכבר סוכמו עקרונית. חלקן אף מפרות חוזים או מושכות תהליכים במשך שנים, בין היתר משום שהאקו-סיסטם כולו נע באותו כיוון זהיר.

ממצב של צמיחה אגרסיבית עברה התעשייה לשימור הון ולמשמעת הונית. אין מדובר בקיפאון מוחלט, אך בהחלט בשינוי עמוק באופן שבו מתקבלות החלטות השקעה. ואם בעבר פעלה התעשייה מתוך הנחה שהמעבר לרכב אוטונומי כבר מעבר לפינה, כיום החברות נוקטות פחות הימורים, לצד השקעות גדולות אך ממוקדות יותר.

ההון מופנה ברובו לתחומים שנתפסים אסטרטגיים, רכב מוגדר תוכנה, SDV, סוללות, מערכות ADAS, אוטונומיה חלקית ועמידות בשרשרת האספקה. בד בבד, יצרניות מסורתיות מאטות או דוחות תוכניות אגרסיביות בתחום הרכב החשמלי המלא, מצמצמות השקעות במפעלים ומעדיפות דגמים היברידיים ורווחיים יותר. גם אצל הספקים הלחץ גובר. הירידה בהיקפי הייצור, אינפלציית עלויות, מכסים והשקות איטיות מהצפוי פוגעים במרווחים. באירופה, אחד מכל ארבעה ספקים כבר צופה הפסדים במהלך 2026.

יושבים על הגדר

שלושה כוחות מרכזיים עומדים מאחורי ההאטה. ראשית, שחיקה ברווחיות. לפי נתוני התעשייה, ב-2025 יצרניות רכב רשמו מחיקות של כ-55 מיליארד דולר. תוכניות בתחום ה-EV לא עמדו בציפיות, מה שהוביל למחיקות, לקיצוצי פרויקטים ולדחיית השקעות. שנית, סביבת מאקרו של "נמתין ונראה". 

במהלך 2025 נסגרו רק 347 עסקאות M&A בתחום האוטומוטיב, המספר השנתי הנמוך ביותר זה למעלה מעשור. ריביות גבוהות, אי-ודאות סביב מכסים ושינויים רגולטוריים יצרו פערי שווי בין קונים למוכרים, ועסקאות רבות מתעכבות משום שהצדדים אינם מצליחים להסכים על התמחור. שלישית, אתחול מבני עמוק בתעשייה, Reset. היצרניות עוברות מהתרחבות בתחום ה-EV למיקוד ברווחיות, תוך העדפת רכב היברידי ותוכניות סלקטיביות יותר. המשמעות היא פחות סטארט-אפים שמצליחים לגייס, פחות רכישות, ופחות חברות הבשלות להנפקה.

לכך מצטרפת פגיעה באמון המשקיעים. חברות כמו Aurora Innovation ו-TuSimple איבדו עשרות אחוזים משוויין לאחר ההנפקה, מה שחיזק את הספקנות כלפי חברות אוטונומיה שנחשבו מבטיחות. במקביל, יצרניות כמו Ford ו-General Motors צמצמו השקעות במיזמי אוטונומיה מתקדמים, למשל בעצירת פרויקט Cruise Origin. גם אירועים בטיחותיים סביב הרכב האוטונומי השפיעו לרעה, כשהם מעכבים תהליכי רגולציה ומקשיחים דרישות. התוצאה היא ירידה משמעותית בהיקף המיזוגים וההנפקות, לצד העדפה ברורה להשקעות בשלבים מתקדמים בלבד.

ההאטה אינה בהכרח נובעת מדחיית החזון של רכב אוטונומי מלא. בתעשייה מדברים על העיכוב בעיקר כמכפיל זהירות. בעבר השוק תמחר מסחור מהיר של אוטונומיה, ברמות Level 4 ו-5, בין 2025 ל-2030. כיום התחזיות נדחו בשנתיים עד חמש שנים לפחות, כאשר Level 5 אמיתי עדיין אינו נתפס כמסחרי בקנה מידה רחב.

ההון לא נעלם, רק הפך סלקטיבי

השוק, אם כן, לא התפכח מן ההייפ, אלא עבר ממחזור מימון המבוסס על נרטיבים עתידיים למחזור ארוך וסלקטיבי יותר. בשיא של 2020 עד 2022, המוביליטי והאוטומוטיב תומחרו על בסיס חזון של אימוץ מהיר של כלי רכב חשמליים, מסחור מהיר של אוטונומיה ופוטנציאל עצום של SDV. הדבר הוביל למכפילים מנופחים ולהזרמת הון אגרסיבית. כיום המציאות שונה. ההון לא נעלם, הוא רק הפך סלקטיבי בהרבה. קונסולידציה והתייעלות החליפו את מודל הצמיחה בכל מחיר. השווקים אינם מסתפקים עוד במפת דרכים טכנולוגית שאפתנית, אלא דורשים מסלול ברור לרווחיות בטווח הנראה לעין.

במקביל, גם מחזור הטכנולוגיה התארך. הרווחיות בתחום ה-EV, מסחור התוכנה ובעיקר האוטונומיה מתקדמים בקצב איטי יותר מן התחזיות המקוריות, בשנתיים עד חמש שנים. באופן טבעי, הדבר מאריך את מחזורי ההון ודוחה אקזיטים. עבור סטארט-אפים המשמעות ברורה, גיוסי ההון הפכו קשים יותר, ומחזורי המכירה ארוכים יותר. המשקיעים מחפשים כיום חברות שמסוגלות להציג הכנסות בטווח הקרוב, מסלול אינטגרציה ברור לפלטפורמות של OEMs, חיסכון בעלויות או שיפור יעילות, ורלוונטיות רגולטורית או בטיחותית. מן הצד השני, הקונסולידציה דווקא יוצרת הזדמנויות רכישה. חברות גדולות רבות מעדיפות כיום לרכוש טכנולוגיה קיימת במקום לפתח אותה מאפס.

גם למיקום הגיאוגרפי יש משמעות רבה. סין נתפסת כמוקד של סקייל ותחרות אגרסיבית ב-EV, ארה"ב כמובילה בתחומי התוכנה, האוטונומיה, ה-reshoring, כחלק מהדה-גלובליזציה, והחיבור לעולמות הביטחון, אירופה מתמקדת בשותפויות תעשייתיות ובנישות מבוססות רגולציה, ואילו ישראל מחזיקה בעמדה איתנה בתחומים כמו אוטונומיה, סייבר, סנסורים, AI, טכנולוגיות ציי רכב ופתרונות dual-use.

הביטחון כ-Go-to-market

כמו בטבע, גם בתעשייה אין ואקום, וכאן נכנס מרכיב הולך ומתחזק של קשר בין תעשיית האוטומוטיב לעולמות הביטחון. יותר ויותר חברות מבינות שטכנולוגיות שפיתחו עבור רכב אוטונומי רלוונטיות כמעט באופן טבעי גם לשוק הביטחוני. הסנסורים המרכזיים, רדארים, מצלמות, לייזרים, מערכות ניווט ו-Perception, מתאימים גם ליישומים צבאיים. כמוהם גם הסוללות, אמצעי האוטומציה, הרובוטיקה ומפעלי הייצור ההמוני. כל אלה פוגשים ביקוש גובר מצד גופי הביטחון, ובמיוחד כאשר מערכי הרכש שלהם נפתחים יותר ויותר לטכנולוגיות מסחריות. מדובר בפוטנציאל משמעותי במיוחד, כשלפי הערכות, הוצאות הביטחון הגלובליות צפויות להגיע ב-2026 לכ-2.6 טריליון דולר.

המעבר מדיפ-טק אזרחי לעולמות הביטחון אינו נתפס כפיבוט כפוי, אלא יותר כהאצה לכיוון שוק נוסף. למעשה, רכב אוטונומי ודיפ-טק אזרחי הופכים למעין dual-use כברירת מחדל. החברות שמצליחות כיום בתעשיית האוטומוטיב הן לאו דווקא אלה שנקטו פיבוט חד, אלא חברות שמרחיבות את פעילותן לעולמות הביטחון כערוץ Go-to-market מקביל. לעיתים מהלך כזה אף משפר את השווי, את החוסן העסקי ואת העמידות לאורך זמן.

בסופו של דבר, תעשיית האוטומוטיב לא נעלמת, היא פשוט משנה צורה. החלום האוטונומי המלא עודו קיים, אבל הדרך אליו ארוכה, יקרה ומורכבת הרבה מכפי שסברו עד לאחרונה. עד אז, רבות מן הטכנולוגיות שנולדו כדי להוביל את מהפכת התחבורה עשויות למצוא את עצמן דווקא בשדה הקרב.

אלרון ונצ'רס היא חברת השקעות ציבורית המתמקדת בהשקעות בשלבי צמיחה מוקדמים בתחומי הדיפנס-טק, הדיפ-טק, הסייבר וה-AI, ופועלת באמצעות מספר כלי השקעה, בהם RDC, CyberFuture ו-Evergreen. לאחרונה הודיעה החברה על אסטרטגיית מיזוגים ורכישות, M&A, בתחום הדיפנס-טק, בשיתוף פעולה עם רפאל מערכות לחימה מתקדמות בע"מ. אלרון נמצאת בשליטת קבוצת אריאלי.

ליסיה בכר מנוח, יו"רית אלרון ונצ'רס ומנהלת שותפה בקבוצת אריאלי