נשק הסייבר הסודי ששיבש סימולציות גרעין באיראן: fast16.sys – המבשר של Stuxnet
fast16, שקדם ל-Stuxnet בחמש שנים, מייצג ככל הנראה מאמץ אמריקאי (אולי בשיתוף DoE) להאט את תוכנית הגרעין האיראנית ללא פגיעה פיזית גלויה
באפריל 2026 חשפו חוקרי SentinelOne תגלית מדהימה: כלי סייבר חשאי מתחילת 2005, שנים רבות לפני Stuxnet, שתוכנן לשבש באופן מדויק חישובים פיזיקליים ברמת מדינה. הכלי, שזכה לכינוי fast16, נחשף דרך דגימות ישנות וקישור לרשימות של ה-NSA שדלפו ב-2017 על ידי Shadow Brokers.
הלב הפועם של fast16 הוא דרייבר kernel בשם fast16.sys, שפותח ביולי 2005. הדרייבר פועל כרכיב מערכת קבצים בעל הרשאות גבוהות, נטען אוטומטית עם אתחול המחשב ומתמקם מעל מערכות הקבצים (NTFS). הוא סורק קבצי הרצה תוך כדי טעינה לזיכרון, מזהה תוכנות ספציפיות באמצעות כללי התאמה מדויקים ומשנה תוצאות חישובי נקודה צפה (floating-point) באופן זעיר אך שיטתי. השינויים מצטברים לאורך איטרציות רבות, ויוצרים תוצאות שגויות לכאורה "סבירות" – אך הרסניות מבחינה הנדסית.
המחקר הצביע על שלוש תוכנות יעד עיקריות: LS-DYNA 970 (סימולציות דינמיקה מפורטת, כולל אימפלוזיות והתפוצצויות), PKPM (תוכנת הנדסה מבנית סינית) ו-MOHID (מודלים הידרודינמיים). LS-DYNA, שפותחה במעבדת לורנס ליברמור האמריקאית, שימשה בין היתר במודלים של אינטראקציות מתכתיות חזקות – בדיוק מה שנדרש לפיתוח ראשי נפץ גרעיניים, לרבות סימולציות של אימפלוזיה כדורית.
סימולציה ויראלית שפורסמה לאחרונה ב-X (טוויטר) מדגימה את ההבדל באופן דרמטי: משמאל – LS-DYNA 970 נקי, המציג אימפלוזיה כדורית של נחושת בצורה מסודרת. מימין – אותה סימולציה עם קוד fast16: גל ההלם מתפרק, הדחיסה מתנהגת בצורה לא יציבה. ההבדל נובע מחיבור ספציפי לפונקציות Equation of State (SUEOS/EQOS) בתרחישים של שלוש קליפות מקוננות ועלייה חדה באנרגיה – בדיוק כמו עדשות חומר נפץ בגרעין.
הכלי כלל גם רכיב תולעת (worm) מבוסס Lua 5.0 – טכנולוגיה מתקדמת מאוד ל-2005 – שהתפשט דרך שיתופי קבצים עם סיסמאות חלשות והימנע ממערכות עם תוכנות אבטחה. הוא לא גנב מידע ולא הרס מחשבים – הוא שינה מציאות חישובית. זהו שינוי פרדיגמה: לא ריגול, אלא חבלה בסייבר שיכולה להוביל למשברים בהנדסה, כשלונות מבנים או עיכובים קריטיים בתוכניות גרעין.
הקשר לאיראן ברור בהקשר ההיסטורי. LS-DYNA נזכרה בדיווחים על מחקרי מודלים גרעיניים איראניים. fast16, שקדם ל-Stuxnet בחמש שנים, מייצג ככל הנראה מאמץ אמריקאי (אולי בשיתוף DoE) להאט את תוכנית הגרעין האיראנית ללא פגיעה פיזית גלויה. העובדה שהוא הופיע ברשימת "friendly tools" של ה-NSA מחזקת את ההערכה שמדובר בכלי מערבי.
גילוי fast16 מעורר שאלות עמוקות על אמון בחישובים ממוחשבים. כיצד ניתן לוודא שסימולציה פיזיקלית אינה מושפעת? כמה פרויקטים הנדסיים קריטיים בעולם – מגשרים ועד כורים – הושפעו בשקט? בעידן שבו מלחמות מתנהלות גם בקוד, fast16 מוכיח שהסייבר יכול לשנות פיזיקה עצמה – בלי שום פיצוץ.