האיום החדש מצפון: המרוץ הישראלי לפיתוח אמצעי נגד לרחפני סיב אופטי

בימים אלה עוסקות התעשיות הביטחוניות המובילות בישראל – התעשייה האווירית, אלביט, רפאל וחברות הזנק שונות – בפיתוח מואץ של אמצעי נגד לרחפנים המונחים באמצעות סיב אופטי. 

מפא"ת ומשרד הביטחון מאיצים במהנדסים לזרז את הפיתוח ולהציע פתרונות מבצעיים במהירות. יש לציין בצער כי קצב הפעולה הנוכחי אינו משקף את הדחיפות שהייתה נדרשת בשנים האחרונות. כבר לפני שנה ולפני שנתיים הוגשו למשרד הביטחון מסמכים המיידעים את האחראים על סכנה קיומית מצד חיזבאללה בלבנון המשתמש בטכנולוגיה זו. כמו כן, חבל שישראל לא הפנימה כראוי את לקחי המלחמה באוקראינה, שם הופעלו בהצלחה אמצעי הגנה ליירוט רחפנים רוסיים דומים.

כעת, צה"ל, המחזיק במטוסי חמקן, טנקי מרכבה וטילי חץ יקרים ומתוחכמים, נאלץ לחפש פתרונות הגנה מיידיים עבור לוחמי האוגדות בדרום לבנון. האיום מגיע מכלי טיס קטנים, קטלניים וזולים, שעלותם מסתכמת במאות דולרים בלבד, אך פגיעתם קשה. רחפנים אלה גורמים להרוגים ולפצועים בקרב חיילי צה"ל, ומטילים סכנת פגיעה מתמדת על התושבים האזרחים ביישובי הצפון. קיימת גם דאגה מכך שכלים אלה עלולים להופיע בזירות נוספות, דוגמת יהודה ושומרון או עזה.

מהנדס בתעשייה הביטחונית ציין כי רחפנים אלו "פשוט עושים צחוק" מהאלקטרוניקה הצה"לית, ממכשירי מכ"ם וממערכות GPS. הרחפן מקושר לסיב אופטי ארוך ושקוף, באורך עשרות מטרים, המאפשר לשגר אותו אל מטרתו בדומה להפעלת רחפני FPV. מושגים צבאיים מוכרים כמו שיבוש וחסימת שידורים או הטעייה אלקטרונית אינם ישימים כלפי רחפן הסיב האופטי. הוא תואם את הנוסחה הידועה: ככל שמערכת הנשק פרימיטיבית יותר, אינה קורנת ואינה משדרת, כך קשה יותר לגלות, לאתר, לעקוב, ליירט ולהפיל אותה.

התגובה הראשונית בצה"ל הייתה לפרוס רשתות במטרה למנוע פגיעה ישירה של הרחפן במטרתו, בדומה לרשתות הפרגולה שהורכבו על טנקים בעזה נגד חימושים מגובה. אולם, אמצעי זה יעיל בעיקר למטרות נייחות ולא ליחידות הנעות ומתמרנות בשטח.

בעולם ובישראל נבחן מגוון רחב של אמצעי נגד, שאף אחד מהם אינו עדיין מבצעי ומוכח בשדה. על הפרק עומדים פתרונות לא קינטיים, ובהם שימוש במכ"מים ייחודיים שפותחו על ידי חברות כמו קלע אי איי מערכות (KELA), THIRD EYE SYSTEMS, ו-B-SENSE, שמסוגלים לזהות מטרות בעלות חתימה נמוכה ורחפנים זעירים. בנוסף, נבחן פיתוח של מערכת לייזר שתזהה את הרחפן ותשרוף אותו באמצעות אנרגיית קרן אור. רעיונות נוספים כוללים שימוש בנשק אנרגיה מכוונת כדוגמת מיקרו-גל, המסוגל ליירט ולהשמיד את המטרה על ידי שידור פעימות אלקטרו-מגנטיות רבות עוצמה.

קבוצת אמצעי הגנה נוספת היא קינטית – פגיעה פיזית ברחפן. זו כוללת יירוט באמצעות כוונת "פיגיון" האלקטרו-אופטית של חברת סמארט שוטר, המורכבת על רובה ומצוידת במחשב ירי לדיוק רב. יחידות מסוימות בצה"ל כבר מצוידות בכוונות אלה, והן אמורות להיות יעילות בנטרול הרחפנים על ידי ירי מדויק. סקירות AI מציעות גם רחפני יירוט (C-UAS), המשוגרים לעבר רחפן האויב כדי להשמיד אותו באמצעות התנגשות פיזית או רשת לכידה.

יתרה מזאת, מדובר בניצול יכולות בינה מלאכותית (AI) לאיסוף ועיבוד מהיר של נתונים, המאפשר לכוון את אמצעי ההגנה במדויק לעבר הרחפן התוקף. שימוש זה כבר מבצעי באוקראינה: חטיבת K-2 מפעילה צריחים מיוחדים מבוססי AI, שמגלים ועוקבים באופן אוטונומי אחרי רחפנים רוסיים, ומאפשרים למפעיל לשגר אמצעי נגד בלחיצת כפתור. הצבא האוקראיני מדגיש שמערכת זו יעילה גם נגד רחפני סיב אופטי.