כך ייראה ניהול מחאות בעידן הדיגיטלי: יוזמה חדשה מחברת בין ביטחון, טכנולוגיה וקבלת החלטות

כנס חדש שיתקיים בקיץ הקרוב בתל אביב מבקש להציב זרקור על אחד האתגרים הרגישים והמורכבים ביותר בעידן הנוכחי: ניהול סדר ציבורי בעידן דיגיטלי רווי טכנולוגיה ומידע. 

המכון לחקר הביטחון האישי והחוסן הקהילתי, יוזמה משותפת של חברת ST-Impact והמכללה האקדמית גליל מערבי, פרסם קול קורא לחברות טכנולוגיה להציג פתרונות מתקדמים בתחום – ולהתחבר ישירות למקבלי ההחלטות בזירה הביטחונית והאזרחית.

הכנס, שייערך ב־7 ביולי 2026 במרכז פרס לשלום ולחדשנות בתל אביב-יפו, יפגיש תחת קורת גג אחת נציגים מהממשלה, גופי אכיפה וביטחון, חוקרים מהאקדמיה וחברות מהתעשייה. מטרתו המרכזית היא לבחון כיצד ניתן להתמודד עם תופעות של מחאות, הפרות סדר ואף מהומות – באמצעות כלים טכנולוגיים מתקדמים, ובפרט בעידן שבו הרשתות החברתיות והמידע הדיגיטלי משפיעים על קצב והיקף האירועים בשטח.

ליבת הכנס היא חיבור בין צורך מבצעי ממשי לבין חדשנות טכנולוגית. על פי הקול הקורא, התחומים המבוקשים כוללים בין היתר מערכות לניתוח התנהגות ותנועת המונים, טכנולוגיות לחיזוי הפרות סדר, פתרונות מבוססי בינה מלאכותית ואנליטיקה מתקדמת, וכן יכולות OSINT לניתוח רשתות חברתיות. בנוסף, יינתן מקום גם לפתרונות בתחום הווידאו, ראייה ממוחשבת, חיישנים ורחפנים, לצד מערכות תומכות קבלת החלטות.

המודל שנבחר לכנס מדגיש חשיפה והשפעה: חברות שייבחרו להשתתף יקבלו הזדמנות להציג את פתרונותיהן בשני מסלולים מרכזיים – הרצאות קצרות בסגנון TED בפני קהל בכיר, לצד מתחמי תצוגה אינטראקטיביים שיאפשרו הדגמות חיות ויצירת קשרים עסקיים. מדובר בפורמט שמנסה לגשר בין הצגה רעיונית לבין הוכחת היתכנות בשטח.

מעבר להיבט המקצועי, הכנס משקף מגמה רחבה יותר: המעבר של תחום הביטחון האישי מזירה פיזית בעיקרה לזירה היברידית, שבה מידע וטכנולוגיה הם רכיבים קריטיים בניהול אירועים. ההזמנה לחברות טכנולוגיה אינה רק הצעה להשתתפות, אלא ניסיון לבנות אקו־סיסטם שבו חדשנות אזרחית משתלבת במערכי ביטחון ושיטור.

הגשת מועמדות להשתתפות פתוחה עד 17 במאי 2026, והודעות קבלה צפויות להישלח עד אמצע יוני. ההשתתפות עצמה אינה כרוכה בתשלום, אך מותנית בהתאמת הפתרונות לנושאי הכנס.

בסביבה שבה מחאות מתארגנות בזמן אמת ברשת, והסלמה יכולה להתרחש בתוך דקות, היוזמה הזו מבקשת להציע כלים חדשים למקבלי ההחלטות – ולבחון האם הטכנולוגיה יכולה לספק יתרון גם בזירה האזרחית הרגישה ביותר.