מערכת יירוט חדשה לרחפנים: צה"ל מנסה להדביק את קצב האיום המשתנה

המערכת משלבת יכולות גילוי מבוססות מכ"ם עם רחפני יירוט אוטונומיים. לאחר זיהוי מטרה עוינת, משוגר רחפן יירוט מתוך משגר קרקעי, עוקב אחר המטרה באמצעות שילוב של מכ"ם וראייה ממוחשבת, ובשלב הסופי לוכד אותה באמצעות רשת פיזית

צה"ל החל בפריסה ניסיונית של מערכת יירוט אוטונומית חדשה נגד רחפנים בדרום לבנון, על רקע התגברות השימוש ברחפני FPV מצד חיזבאללה — ובפרט גרסאות מתקדמות הנשלטות באמצעות סיב אופטי. המערכת, המכונה "Iron Drone Raider", מיועדת להתמודד עם איום שהולך ומתבסס כמרכיב מרכזי בלחימה הא-סימטרית בזירה הצפונית.

המערכת משלבת יכולות גילוי מבוססות מכ"ם עם רחפני יירוט אוטונומיים. לאחר זיהוי מטרה עוינת, משוגר רחפן יירוט מתוך משגר קרקעי, עוקב אחר המטרה באמצעות שילוב של מכ"ם וראייה ממוחשבת, ובשלב הסופי לוכד אותה באמצעות רשת פיזית. הרחפן המיורט מונמך לקרקע באמצעות מצנח, במטרה לצמצם סיכון לפיצוץ .

עם זאת, גורמים בצה"ל מציינים כי המערכת עדיין אינה מספקת מענה מבצעי מלא. ניסויים קודמים הצביעו על בעיות בזיהוי אמין של מטרות, וגם כיום מדובר בפריסה מוגבלת, ללא הוכחת הצלחה משמעותית בשטח . ההערכה היא כי הפער בין קצב ההתפתחות של האיום לבין זמינות פתרונות יירוט אפקטיביים עדיין נותר משמעותי.

האיום המרכזי מגיע מרחפני FPV הנשלטים באמצעות סיב אופטי — טכנולוגיה המאפשרת שליטה מדויקת לטווחים של עד כ-15 ק"מ, תוך עמידות מלאה לשיבוש אלקטרוני. מדובר בשדרוג מהותי ביחס לרחפנים מבוססי תקשורת רדיו, שהיו פגיעים ללוחמה אלקטרונית. בהתאם לכך, הרחפנים הללו הפכו לכלי תקיפה יעיל, זול ונגיש יחסית.

לפי הערכות מודיעיניות, מאז מרץ 2026 חלה עלייה משמעותית בהיקף השימוש של חיזבאללה ברחפנים מסוג זה. הארגון מפעיל מערך ייצור מבוזר, הכולל סדנאות בדרום לבנון ובבקעת הלבנון, המשלבות רכיבים מסחריים עם ידע שנצבר בזירות אחרות — בעיקר סוריה ואוקראינה . לצד השימוש הטקטי, הרחפנים משמשים גם ככלי בלוחמה פסיכולוגית, תוך ניצול חשיפה תקשורתית ליצירת תחושת פגיעות.

האתגר עבור ישראל אינו טכנולוגי בלבד, אלא גם כמותי: מערכות ההגנה הקיימות אינן פרוסות בהיקף מספק ואינן מספקות כיסוי מלא מול ריבוי האיומים. האירועים האחרונים, בהם נהרגו לוחמים ואזרחים ונפצעו עשרות כתוצאה מתקיפות רחפנים, ממחישים את הדחיפות בפיתוח פתרונות יעילים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע כי הנחה על הקמת פרויקט ייעודי להתמודדות עם האיום, והעריך כי יידרש זמן עד להשגת מענה מלא. במקביל, מתוכננת השקעה רחבת היקף של מאות מיליארדי שקלים בעשור הקרוב ביכולות ביטחוניות, כולל מערכות אוויריות מתקדמות .

בשלב זה, ברור כי שדה הקרב האווירי הנמוך — רחפנים זולים, זמינים וקשים ליירוט — הופך לזירה מרכזית בעימותים מודרניים. השאלה המרכזית היא האם מערכות יירוט חדשות יצליחו להדביק את קצב האיום, או שמדובר במרדף מתמשך אחרי טכנולוגיה שממשיכה להשתנות.