חיל האוויר האמריקני מאיץ את תוכנית ה-E-7A: רכישת חמישה מטוסים נוספים מעבר לשני אבות-טיפוס
ה-E-7A, המבוסס על פלטפורמת בואינג 737-700NG ומצויד במכ"ם MESA של נורת'רופ גראמן, משמש כמערכת בקרה, פיקוד ומודיעין אווירי (AEW&C) מתקדמת
U.S. Marine Corps photo by Cpl. Chloe Johnson
מזכיר חיל האוויר האמריקני, טרוי מיינק, הודיע ב-30 באפריל 2026 בפני ועדת המשנה להגנה של בית הנבחרים כי חיל האוויר מתכנן לרכוש חמישה מטוסי E-7A Wedgetail נוספים של בואינג, מעבר לשני אבות-טיפוס שכבר נכללו בחוזה המקורי.
ההודעה, שפורסמה לראשונה ב-Reuters, מסמנת האצה משמעותית בתוכנית שמטרתה להחליף חלקית את צי ה-E-3 Sentry הישן, אך גם משקפת צמצום ניכר בהיקף הרכישות לעומת התוכניות המקוריות.
ה-E-7A, המבוסס על פלטפורמת בואינג 737-700NG ומצויד במכ"ם MESA של נורת'רופ גראמן, משמש כמערכת בקרה, פיקוד ומודיעין אווירי (AEW&C) מתקדמת. המטוס, שכבר פועל בהצלחה אצל אוסטרליה, בריטניה וטורקיה, מספק יכולות זיהוי, מעקב ומעבר מידע בזמן אמת גם בסביבות מאותגרות. חיל האוויר האמריקני בחר בו ב-2022 כפתרון מהיר יחסית להחלפת ה-E-3, שחלקם בני יותר מ-40 שנה, כפי שדווח ב-Air & Space Forces Magazine.
ברקע, התוכנית עברה תהפוכות רבות. בתחילה תוכננה רכישה של 26 מטוסים, אך ב-2025 ביטל הפנטגון את ההיקף הגדול בשל עלויות גבוהות. במרץ 2026, בעקבות לחץ קונגרס, חתם חיל האוויר על שתי תוספות חוזה בשווי כ-2.4 מיליארד דולר לבואינג – האחת לפיתוח אבות-טיפוס והשנייה לשדרוגי מכ"ם – והעלתה את ההשקעה הכוללת לכ-5 מיליארד דולר. ההודעה של מיינק היא הפעם הראשונה שבה נחשף המספר המדויק: שבעה מטוסים בהזמנה כוללת (שני אבות-טיפוס + חמישה EMD), כפי שפורסם ב-Air & Space Forces Magazine וב-Breaking Defense.
המהלך מגיע על רקע ביטול תוכנית רכישה דומה של נאט"ו, אך חיל האוויר האמריקני מדגיש כי שבעת המטוסים יספקו יכולת ראשונית חיונית לשמירת עליונות אווירית, במיוחד באזור האינדו-פסיפיק מול סין. לוחות הזמנים כוללים מסירה ראשונה לקראת 2027-2028, אך שאלות נותרות לגבי מימון עתידי בשנת הכספים 2027, שבה התוכנית לא נכללה בבקשת התקציב הראשונית. מיינק הביע נכונות לשתף פעולה עם הקונגרס להמשך מימון, כפי שצוטט ב-Reuters.
התוכנית משמרת קו ייצור בבואינג ומבטיחה המשכיות טכנולוגית, אך ההיקף המוגבל מעלה ספקות לגבי יכולתה להתמודד עם איומים עתידיים בהיקף מלא.
שאלות פתוחות נותרות על שדרוגים עתידיים, עלויות תחזוקה ועל האיזון בין פלטפורמות אוויריות לחלליות. בסופו של דבר, ההחלטה משקפת פשרה בין דרישות הקונגרס לצרכים האופרטיביים של חיל האוויר, תוך שמירה על יכולות מודיעין אווירי קריטיות בעידן של תחרות גיאופוליטית גוברת.