פרשנות | מי מסכל הקמת שדות פוטו-וולטאיים במחנות צה"ל ומפעלים ביטחוניים?

בעקבות המלחמה מול איראן הושבתה לתקופה ארוכה מאוד הפקת הגז הטבעי במרבית האסדות המספקות גז לישראל.

מרבית החשמל בישראל מיוצר מגז טבעי, ולכן היה צורך לנקוט בצעדי חירום, כגון הפעלת תחנות כוח המופעלות בפחם ובסולר, שהפעלתן יקרה מאוד, יוצרות זיהום אוויר כבד, ופולטות יותר פחמן דו-חמצני ביחס לתחנות כוח המופעלות בגז טבעי, בעלות אותו כושר ייצור חשמל.

לאור הודעת משרד האנרגיה על הצורך המשקי הדחוף בהפעלת כלל היחידות הפחמיות בעקבות מצב החירום במהלך מבצע "שאגת הארי", הופעלו יחידות ייצור נוספות בתחנות כוח פחמיות. כתוצאה מכך נוצרה הצטברות חריגה של אפר פחם מרחף, מעבר ליכולת האחסון הקיימת במתקנים הסגורים.

כמויות חריגות של אפר פחם

מאחר שלא נמצאה חלופה ישימה בטווח המיידי לאחסון הכמויות החריגות של אפר הפחם, נאלץ המשרד להגנת הסביבה לאשר אחסון זמני של אפר פחם מרחף במשטחים פתוחים, דבר העלול לפגוע בבריאותם של תושבים בקרבת תחנות הכוח המופעלות בפחם. מלחמת שאגת הארי חשפה עד כמה מערכת החשמל בישראל פגיעה לשיבושים באספקת גז טבעי.

משבר זה מדגים את הפגיעות האנרגטית של ישראל בשני מישורים. ראשית, מרבית החשמל בישראל מיוצר באמצעות שריפת גז טבעי, המופק בשלוש אסדות הפקה. השבתה של חלק מאסדות אלו, מכל סיבה שהיא, עלולה לגרום למשבר אנרגטי חמור בתוך שבועות בודדים.

שנית, מלחמת רוסיה–אוקראינה הדגימה את הסכנה האסטרטגית שבפגיעות טילים וכטב"מים בתחנות כוח: הרוסים מיקדו חלק ניכר מהתקפותיהם בתחנות כוח, וגרמו לעלטה בחלקים נרחבים באוקראינה לתקופות ממושכות.

בישראל, שבה מרבית החשמל מיוצר בתחנות כוח המופעלות בגז טבעי, פגיעה אפילו בחלק מהתחנות תפגע משמעותית ביכולת ייצור החשמל. הפתרון להגדלת הביטחון האנרגטי הוא הגדלת הייצור והאגירה של חשמל המופק מאנרגיית השמש.

יש להפיק את הלקחים מהמשבר האנרגטי במלחמת שאגת הארי, ולפעול בדחיפות להגדלת יכולת הייצור של חשמל סולארי בתחנות כוח פוטו-וולטאיות; וחשוב מכך – להגדיל את יכולת אגירת האנרגיה הסולארית.

תיקון פגיעות בתחנות כוח המופעלות בגז טבעי הוא יקר וממושך מאוד. כך, לדוגמה, רכישת טורבינת גז חליפית מחייבת המתנה של כ־7 שנים מהזמנה ועד לאספקה.לעומת זאת, במלחמת עם כלביא הוכח כי תיקון שדות פוטו-וולטאיים שנפגעו מרקטות וטילים הוא פשוט, מהיר וזול יחסית: התיקון מצריך בעיקר החלפה של פאנלים סולאריים שנפגעו, שהם זולים וזמינים. 

גם כאשר נפגעו חלק מהפאנלים, אלו שלא נפגעו המשיכו לתפקד ולייצר חשמל. בנוסף, ירידת מחירי הפאנלים הסולאריים ומערכות אגירת האנרגיה בסוללות ליתיום-יון, לצד עליית מחירי הגז הטבעי בעולם, הופכות את ייצור החשמל הסולארי לזול יותר מייצור חשמל מגז טבעי ומפחם.

ייצור חשמל בדו-שימוש

המדיניות של המשרד להגנת הסביבה מקדמת הקמת מערכות סולאריות לייצור חשמל בדו-שימוש עם שימושי קרקע נוספים, במטרה להפחית פגיעה בלתי מתחייבת בשטחים פתוחים. עם זאת, אחד החסמים העיקריים לייצור חשמל סולארי הוא אותה מדיניות עצמה, השוללת הקמת שדות פוטו-וולטאיים בשטחים פתוחים, ומתנה את הקמתם ב"דו-שימוש".

דו-שימוש סולארי הוא שימוש דו-תכליתי: שילוב של מתקנים להפקת אנרגיה סולארית עם שימוש נוסף בקרקע באותו מיקום. הוא מתייחס בעיקר להקמת מתקנים פוטו-וולטאיים במרחב הבנוי ובשטחים שכבר נמצאים בשימוש. לרוב על גבי גגות או חזיתות מבנים. ניתן ליישם דו-שימוש גם בשטחים פתוחים, כגון מאגרי מים, חניונים, כבישים, שדות ומטעים (חקלאות אגרו-וולטאית), בתי קברות, וכן שטחים המשמשים כמרחקי הפרדה בטיחותיים הנדרשים ממצבורי חומרים מסוכנים.

פוטנציאל נרחב לדו-שימוש סולארי, המאפשר הקמה של תחנות כוח פוטו-וולטאיות גדולות במיוחד, מצוי בשטחי ההפרדה הנרחבים הנדרשים מסיבות בטיחותיות סביב בונקרים המכילים חומרי נפץ, בבסיסי צה"ל ומפעלים ביטחוניים. מדיניות המשרד להגנת הסביבה לגבי מרחקי הפרדה ממקורות סיכון נפיצים נייחים היא הקובעת את היקף השטחים הללו במגזר האזרחי.

מדובר בשטחים סגורים ומגודרים; הקמת שדות פוטו-וולטאיים במחנות צה"ל ובמפעלים ביטחוניים, מתקנים בעלי רמת אבטחה גבוהה ולעיתים גם הגנה מסוימת מפני פגיעות טילים ורקטות, עשויה לאפשר הקמה של תחנות כוח סולאריות גדולות.

בהינתן שהקמת שדות לייצור חשמל סולארי במתקנים כאלו היא פתרון כלכלי, העונה על צורך לאומי בהקמת תשתית חיונית, נשאלת השאלה: מדוע הנושא אינו מקודם בדחיפות? 

במאמר הבא אחשוף מי מנסה לטרפד את הקמת תחנות הכוח הסולאריות האסטרטגיות, החיוניות לביטחון האנרגטי, בבסיסי צה"ל ובמפעלים ביטחוניים.

המחבר הוא מהנדס יועץ בנושאי בטיחות וחומרים מסוכנים, ומכין חומרי הדרכה וחוות דעת מומחה עבור הליכים משפטיים. 

גילוי נאות: מחבר המאמר מייעץ לגורמים שונים בנושאים הקשורים לחומרים מסוכנים, ובהם גם חומרי נפץ.