נורת'רופ גרומן מהמרת על החמקן: השקעת ענק להאצת ייצור ה-B-21 ריידר
החברה תשקיע מיליארדי דולרים מהונה העצמי כדי להגדיל את קצב ייצור המפציץ האסטרטגי, בעוד חיל האוויר האמריקאי שוקל להגדיל משמעותית את צי המטוסים המתוכנן
על פי דיווח של אתר Breaking Defense, ענקית הביטחון האמריקאית נורת'רופ גרומן נערכת למהלך פיננסי וטכנולוגי רחב היקף, במסגרתו תשקיע 2.5 מיליארד דולר מהונה העצמי כדי להאיץ את קצב הייצור של המפציץ החמקן החדש, ה-B-21 ריידר.
מנכ"לית החברה, קתי וורדן, חשפה כי כבר במהלך שנת 2026 מתכננת החברה להזרים כ-200 מיליון דולר לטובת הפרויקט, זאת כחלק מהסכם אסטרטגי שנחתם מול חיל האוויר האמריקאי במטרה להגביר את קצב הייצור בשיעור של 25 אחוזים.
מדובר בצעד חריג המעיד על מחויבותה של החברה ללוחות הזמנים השאפתניים של הפנטגון, בעידן שבו התחרות המעצמתית מול סין ורוסיה מחייבת התחדשות מהירה של הזרוע האסטרטגית.
מרבית ההשקעה הפרטית של נורת'רופ, שצפויה להתפרס בעיקר בין השנים 2027 ל-2029, תופנה להרחבת מתקני הייצור ושיפור תשתיות הלוגיסטיקה. וורדן ציינה כי המהלך אינו רק עונה על צרכי הלקוח, אלא גם משפר את הכלכליות של התוכנית לטווח הארוך עבור שני הצדדים.
הצורך בהאצה נובע מההבנה כי המפציץ, שמחירו הנוכחי עומד על כ-700 מיליון דולר ליחידה, מהווה את חוד החנית של ההרתעה הגרעינית והקונבנציונלית של ארצות הברית בעשורים הבאים. כתוצאה מההסכם החדש, תחזית ההוצאות ההוניות של החברה לשנה הקרובה עודכנה כלפי מעלה, והיא צפויה לעמוד על כ-1.85 מיליארד דולר.
במקביל להשקעה הפרטית, גם הממשל האמריקאי נערך להגדלת חלקו במימון הפרויקט. חיל האוויר האמריקאי הצהיר כי בכוונתו להשתמש בכ-4.5 מיליארד דולר מכספי התאמה תקציבית כדי לתמוך בהאצת הייצור. בעוד התוכנית המקורית דיברה על רכישת 100 מטוסים, בכירים בפנטגון ובחיל האוויר בוחנים כעת ברצינות את הגדלת הכמות ל-145 מטוסים.
שינוי זה בתוכנית הרכש משקף את הערכת המצב הביטחונית המשתנה, הדורשת צי גדול יותר של מפציצים המסוגלים לחדור מערכות הגנה אווירית מתקדמות ולפעול בטווחים ארוכים במיוחד.
למרות המורכבות הטכנולוגית האדירה הכרוכה בייצור מטוס חמקן מהדור השישי, נורת'רופ גרומן מדגישה כי הפרויקט עומד בלוחות הזמנים. המטוס הראשון צפוי להימסר לבסיס חיל האוויר אלסוורת' שבדרום דקוטה בשנת 2027, שם תוקם הטייסת המבצעית הראשונה.
בעוד שאלת הוזלת המחיר ליחידה בעקבות הגברת הקצב נותרה פתוחה, בחברה ובמערכת הביטחון האמריקאית משוכנעים כי המהלך יבטיח את עליונותה האווירית של ארצות הברית אל מול האיומים הגלובליים המתפתחים, תוך יצירת יציבות תעשייתית שתאפשר ייצור רציף ויעיל יותר של המערכת המורכבת ביותר בצי האווירי האמריקאי.