פרשנות | העשור הבא שייך למדינות שחושבות אסטרטגית - לישראל אין את הפריבילגיה לטעות
פרויקט עצמאות 78 | דו"ח בינלאומי חדש מצביע על עולם מסוכן, מפוצל ותחרותי יותר עד 2036. עבור ישראל, המשמעות ברורה: ביטחון, כלכלה, טכנולוגיה ומשאבים כבר אינם תחומים נפרדים אלא זירה אסטרטגית אחת
יש עשורים שבהם העולם משתנה לאט, כמעט בנימוס. ויש עשורים שבהם המציאות מחליפה עור במהירות, ומי שלא מבין זאת בזמן מגלה מאוחר מדי שהוא כבר לא משחק על אותו לוח. לפי יותר ויותר סימנים, העשור הקרוב שייך לסוג השני. הוא לא יהיה עשור של יציבות עם כמה משברים נקודתיים, אלא עשור שבו המשבר עצמו הופך לשפה המרכזית של הסדר העולמי.
זה לא רק רושם כללי. זה גם מה שעולה מדוח התחזית הבינלאומי Global Foresight 2036 של Atlantic Council, שהתבסס על סקר בקרב 447 מומחי גיאו אסטרטגיה וחיזוי מ-72 מדינות. 63% מהם סבורים שהעולם ב-2036 יהיה במצב גרוע יותר מאשר היום. רק 37% חושבים שהוא יהיה טוב יותר. המספר הזה חשוב לא מפני שהוא מנבא עתיד, אלא מפני שהוא מלמד משהו עמוק יותר: בקרב הקהילה האסטרטגית הבינלאומית הולכת ומתחזקת התחושה שהעשור הבא לא ייראה כהמשך ישיר של העשור הקודם.
במוקד התמונה הזו ניצבת סין. 58% מהמשיבים מעריכים שבתוך עשור היא תהיה הכוח הכלכלי המוביל בעולם, בעוד רק 33% חושבים שארה”ב תשמור על ההובלה הכלכלית. במקביל, כ-72% עדיין מעריכים שארה”ב תהיה המעצמה הצבאית החזקה בעולם. המשמעות היא שהשאלה הגדולה כבר אינה מי ינצח באופן מוחלט, אלא כיצד נראה עולם שבו כלכלת העל היא סין, הכוח הצבאי המרכזי הוא עדיין ארה”ב, והטכנולוגיה, הדיפלומטיה והמטבעות מתפזרים בין כמה מוקדי כוח מתחרים. זה לא מתכון לאיזון. זה מתכון לחיכוך.
החיכוך הזה מקבל ביטוי חד במיוחד סביב טייוואן. 70% מהמומחים שנשאלו סבורים שסין תנסה להשתלט על טייוואן בכוח בעשור הקרוב. לפני שנתיים רק מחצית חשבו כך. בשנה שעברה המספר כבר עלה ל-65%. כלומר, לא רק שהסיכון נתפס כממשי, הוא גם הולך ומתקרב בתודעה של מי שעוסקים בעולם הזה באופן מקצועי. יותר מ-40% מהמשיבים אף סבורים שבעשור הקרוב תיתכן מלחמת עולם נוספת בין מעצמות, וכאשר שואלים אותם היכן היא עשויה להתחיל, הזירה המובילה היא טייוואן והים הסיני.
עבור ישראל, זו אינה ידיעה רחוקה מהעמודים הבינלאומיים. עימות סביב טייוואן לא יהיה רק סכסוך צבאי במזרח אסיה. הוא עלול להיות זעזוע לשרשראות אספקה, לשבבים, לשוקי ההון, לסחר הימי, למחירי ביטוח, לאשראי ולתחושת היציבות שעליה נשענת הכלכלה העולמית. במילים אחרות, מי שחושב שגיאופוליטיקה היא עניין של דיפלומטים וגנרלים, מפספס את העובדה שהיא כבר מזמן אחת השפות המרכזיות של הכלכלה.
גם הזירה הטכנולוגית נראית בדוח הזה כמוקד כוח ולא רק כמוקד חדשנות. 57.9% מהמשיבים מעריכים שעד 2036 תושג בינה מלאכותית כללית. 76.3% סבורים שבתוך עשור יופעלו מערכות בינה מלאכותית שיקבלו החלטות קטלניות בלחימה בלי אדם בתוך הלולאה. במקביל, שיעור המומחים שרואים בשיבוש תעסוקתי וכלכלי כתוצאה מ-AI את האיום הגדול ביותר על השגשוג העולמי כבר עלה ל-14.5%, יותר מפי שניים לעומת השנה הקודמת.
גם כאן, לישראל יש סיבה לגאווה וגם סיבה לדאגה. היא יכולה להרוויח בעולם שבו יתרון טכנולוגי הוא יתרון אסטרטגי. יש לה הון אנושי, תשתית חדשנות, ניסיון ביטחוני ויכולות סייבר. אבל זהו גם עולם שבו טכנולוגיה אינה רק מנוע צמיחה. היא תשתית כוח, נקודת תורפה ושדה מאבק. בלי חשיבה ארוכת טווח על אנרגיה, מחשוב, רגולציה, עצמאות יחסית במערכות קריטיות והגנה על נכסים אסטרטגיים, גם יתרון טכנולוגי עלול להפוך לתלות.
הבעיה היא שהכול קורה במקביל לשחיקה במערכת הרב צדדית. 71% מהמומחים שנשאלו מעריכים שהאו”ם יהיה פחות משפיע עד 2036. 65% חושבים שגם ארגון הסחר העולמי יאבד השפעה. 43.9% סבורים שהמיתון הדמוקרטי העולמי יעמיק לכדי דיכאון דמוקרטי. זה אומר פחות עולם של כללים ויותר עולם של כוח. פחות תיווך מוסדי ויותר לחץ ישיר. פחות סדר גלובלי ויותר מאבקי גושים, סנקציות, רגולציה אסטרטגית ופוליטיזציה של סחר, טכנולוגיה ומשאבים.
ואם כל זה לא מספיק, גם האקלים והמשאבים חוזרים למרכז. 82.6% מהמשיבים סבורים שבתוך עשור תהיה לפחות שנה אחת שבה ההתחממות הגלובלית תחצה את רף שתי המעלות מעל הרמה הטרום תעשייתית. 64% מעריכים שתפרוץ מלחמה שלפחות חלק ממנה יהיה קשור לגישה למים מתוקים. במזרח תיכון חם, צפוף, רגיש ופגיע, אלה אינם נושאים סביבתיים. אלה משתנים אסטרטגיים.
וזה אולי המסר החשוב ביותר לישראל. העשור הבא לא יוכרע בביטחון בלבד, או בכלכלה בלבד, או בטכנולוגיה בלבד. הוא יוכרע ביכולת להבין שכל אלה כבר אינם תחומים נפרדים. הם שכבות של אותה מציאות. מדינות שיידעו לחבר בין גיאופוליטיקה, טכנולוגיה, משאבים, תשתיות, חברה וכלכלה, יוכלו לבנות יתרון. מדינות שימשיכו לחשוב במגירות, ימצאו את עצמן מגיבות באיחור לעולם שכבר שינה כיוון.
מבוסס על דוח Global Foresight 2036 של Atlantic Council, כולל ממצאי הסקר המרכזיים על מאזן הכוחות העולמי, טייוואן, AI, שחיקת המוסדות הבינלאומיים, אקלים ומים.
ד”ר בלה ברדה ברקת היא יזמת ופרשנית מאקרו כלכלית וגיאופוליטית.