פרשנות | הפנים שמאחורי הפלדה: הלב הפועם של המכונה הצבאית

מצבא יבשה דיגיטלי ועד למפגש המכריע בסמטאות עזה ולבנון, יום הזיכרון מזכיר כי עוצמתו של צה"ל אינה טמונה רק בטכנולוגיה, אלא ברוחם של אלו המפעילים אותה

פרשנות | הפנים שמאחורי הפלדה: הלב הפועם של המכונה הצבאית

תמונה: דובר צה״ל

בכל ימות השנה מוקדש האתר הזה לכלים, לכלי מלחמה, לאמצעי לחימה, למטוסים, לאוניות ולטנקים, לכטמ"מים ולאלקטרוניקה צבאית. 

היום, ביום הזיכרון וביום העצמאות שאחריו, יש לזכור ולהעלות על נס את מי שמפעילים במו ידיהם את כל המערכות הללו, לוחמי צה"ל שנפלו במלחמות. מהלוחמים שנכנסו השבוע למבנה ממולכד בכפר בדרום לבנון, ואחורנית עשרות שנים עד לאלו שנפלו בקרבות שחרור ירושלים במלחמת ששת הימים ובקרבות הגליל במלחמת הקוממיות.

לרשות לוחמי צה"ל עומדים אמצעים מהטובים בעולם, יש את מערכת צי"ד, צבא יבשה דיגיטלי, ויש מטוסי F-35 "אדיר", סטי"לים מסוג סער 6 ואמצעי איסוף ובינה מלאכותית שסייעה אך עתה בתקיפות באיראן. אולם את כל אלו מפעילים חיילים, לוחמים ולוחמות, בני אדם שהם הגורם האנושי בתוך הלופ. 

בלעדיהם לא ימריא מיירט "טמיר" של כיפת ברזל ולא יזוז ממקומו טנק מרכבה 4. מ-7 באוקטובר ביישובי העוטף ועד היום במגננים בדרום לבנון, צה"ל לא הפסיק להילחם בסדיר ובמילואים. בני 19 שסיימו טירונות והצטרפו לחטיבות, לצד מפקדים שפרשו מזמן בדרגות בכירות וביום פקודה לבשו מדים, נטלו נשק וירדו דרומה במכוניתם הפרטית כדי להציל נפשות.

יום הזיכרון לנופלים הוא היום האחד שבו יש לשכוח ולזכור. זה הזמן להניח בצד את הפוליטיקה ואת הפוליטיקאים, את המפלגות, את מלחמות הדת, את הבחירות ואת המריבות הפנימיות בין ימין לשמאל, דתיים וחילוניים, כיפות סרוגות, שחורות ולבנות, בעד ונגד הממשלה. לרגע אחד מותר אפילו לשכוח את הקשיים הכלכליים ואת יוקר המחיה, ולהתרכז רק בלוחמים שנפלו ובאלפי המשפחות השכולות שהצטרפו למעגל הכאב מאז אוקטובר ועד השבוע הזה.

הבנים, הנכדים וקרובי המשפחה שאת זכרם מעלים השבוע באו מכל קצות העם ומכל הקהילות. בעזה, בדרום לבנון, באיו"ש, בטייסות ובשייטת, במפקדות הכוח ובחטיבות האש, בסוללות התותחים ובמשרדי המודיעין יושבים חיילי סדיר ומילואים, כאלו שמתפללים בבוקר וכאלו שזרועותיהם מקועקעות והם חולמים על המסיבה הבאה. בני תשחורת שרק אתמול סיימו תיכון לצד אנשי מילואים ותיקים עם רעיה וארבעה ילדים הממתינים בבית.

המדינה הקטנה הזאת שולחת לשירות צבאי מקורות מגוונים ביותר של כוח אדם, בני קיבוץ ומושב, תושבי יישובים קהילתיים, עירונים מקריית שמונה ומכפר שמריהו, תל אביבים שגלשו בים וצעירים שהיו אך לפני חודשים ספורים מדריכים בתנועות הנוער. תושבי מאחזים בשומרון ומפגינים מקפלן שירתו יחד באותה יחידה ובאותה מחלקה בלחימה בעזה.

לרשות הרמטכ"ל והפיקוד העליון עומד היום צבא המורכב מכוח אדם מעולה, בעלי מקצוע שהישגיהם מעוררים השתאות בעולם. לוחמים בסדיר ממלאים בצה"ל בהצלחה תפקידים שבצבאות אחרים נדרשות עבורם שנים רבות של הכשרה. במבצעים מורכבים ישבו קצינות צעירות שתכננו מהלכים צבאיים שיילמדו בבתי ספר צבאיים ברחבי תבל. 

אלו ואחרים מפעילים את נשק המוח, בעוד חבריהם בשדה מפעילים את נשק הברזל. בימי הזיכרון והעצמאות עלינו לזכור את הלוחמים ואת יכולותיהם, שכן על המדינה ועל צה"ל מוטלת החובה הקדושה לטפחם, לציידם ולדאוג לכל צרכיהם, כי הם אלו שמפעילים את הכלים להגנת המולדת.