פרסום ביוון: ה-RFP ל"כיפת ההגנה" נשלח לישראל; הדיון בקבינט הביטחוני ביוון נקבע ל-15 במאי

ממשלת יוון האיצה את המהלכים להקמת מערך ההגנה האווירית והטילאית הרב-שכבתי החדש שלה, המכונה "הכיפה היוונית". 

על פי דיווח של אתר החדשות הביטחוניות "Defence-point", הבקשה הרשמית להצעת מחיר (RFP) נשלחה ביום חמישי, ה-16 באפריל, על ידי המנהלת הכללית להצטיידות וביטחון של משרד ההגנה היווני (GDAEE) ליחידת "סיבט" במשרד הביטחון הישראלי. מדובר בצעד מכריע בדרך למימוש עסקת ענק בין המדינות, שנועדה לחזק משמעותית את ריבונותה של יוון מול איומים אוויריים מתקדמים.

במסגרת הפנייה הרשמית, הובהר לישראל כי עליה להגיש את הצעתה הסופית לפני ה-15 במאי 2026. המועד אינו מקרי; באותו היום מתוכנן כינוס המועצה הממשלתית לביטחון לאומי של יוון (KYSEA) במטרה לאשר את הרכש. המהלך מאשש דיווחים קודמים לפיהם הממשלה באתונה הציבה את חודש יוני כדד-ליין סופי לחתימת החוזים והשלמת התהליך הביטוחני-בירוקרטי.

העסקה הבין-ממשלתית, ששוויה נאמד ב-3.01 מיליארד אירו, צפויה להתפרס על פני תקופה של שבע שנים. היא כוללת אספקה של 17 יחידות אש במבנים ארגוניים שונים לצבא היבשה ולחיל האוויר היווני. המערכת המתוכננת תתבסס על שילוב של טכנולוגיות ישראליות מהשורה הראשונה, הכוללות את מערכת "קלע דוד" (David's Sling) ליירוט טילים בליסטיים ואיומים ארוכי טווח (771,841,944 אירו), ומערכות BARAK-MX מבית התעשייה האווירית, המעניקות מענה רב-שכבתי לטווחים של עד 150 ק"מ (1,016,940,000 אירו).

בנוסף, יוון תרכוש עשר יחידות מסוג SPYDER בתצורת "All-In-One" מתוצרת רפאל. מערכות אלו, המותקנות על גבי רכבים גלגליים 8x8, נועדו להחליף את המערכות המיושנות מתוצרת רוסיה (TOR-M1 ו-OSA-AK) שנמצאות כיום בשירות המערך היווני. ה-SPYDER תספק הגנה ניידת ואוטונומית, המשלבת מכ"ם ומערכת אלקטרו-אופטית על כל משגר (899,538,056 אירו). 

חלק בלתי נפרד מהעסקה כולל רכישת שישה מכ"מים מתקדמים מדגם EL/M-2084 MMR, המוכרים מיכולתם לזהות מטרות בעלות חתימת מכ"ם נמוכה (חמקנים). לצד אלו, תוקם מערכת שליטה ובקרה (C2) מתקדמת שתתבסס על כלי בינה מלאכותית (AI) ולמידת מכונה (ML), במטרה להאיץ את תהליך קבלת ההחלטות המבצעי (91,680,000 אירו). 

ההסכם כולל גם חמש שנות תמיכה לוגיסטית רציפה (ESS) המשוקללת במחיר הכולל, מה שמבטיח את כשירות המערך בשנים הראשונות להפעלתו. המהלך נתפס כשינוי אסטרטגי במאזן הכוחות האזורי וכעדות להידוק היחסים הביטחוניים בין ירושלים לאתונה.