ישראל ולבנון קיימו שיחות ישירות בוושינגטון

פגישה בתיווך ארה"ב נתפסת כצעד ראשון לקראת משא ומתן, אך נותרו פערים בנוגע להפסקת אש, חיזבאללה ופעולות האיבה המתמשכות

ישראל ולבנון קיימו שיחות ישירות בוושינגטון

REUTERS/Kevin Lamarque

שגרירי ישראל ולבנון בארצות הברית קיימו פגישה ישירה ונדירה בוושינגטון ב-14 באפריל, המהווה את המגע המדיני הראשון בדרג גבוה בין שתי הממשלות מזה עשורים, וזאת בשעה שמעשי האיבה בין ישראל לחיזבאללה נמשכים.

השיחות, שאותן אירח מזכיר המדינה האמריקני מרקו רוביו, תוארו על ידי מחלקת המדינה כ"דיונים פרודוקטיביים על צעדים לקראת התנעת משא ומתן ישיר". שני הצדדים הסכימו להמשיך בשיחות נוספות במועד ובמקום שיוסכמו על דעת שניהם, אם כי לא פורסמה מסגרת קונקרטית להפסקת אש או להסכם רחב יותר.

שגריר ישראל, יחיאל לייטר, אמר לאחר הפגישה כי לבנון אותתה על התרחקות מהשפעת חיזבאללה. בפוסט ברשת X, כתב כי ישראל שואפת "לרדוף שלום מתוך עוצמה" ושיבח את ממשלתו של נשיא לבנון, ג'וזף עאון, על כך שאינה מאפשרת לעצמה להיות "בת ערובה" של הארגון הנתמך על ידי איראן. הוא הוסיף כי הבטחת הביטחון לאורך גבולה הצפוני של ישראל נותרה "בעדיפות עליונה" של המדינה.

שגרירת לבנון, נדא חמאדה מועווד, תיארה את הפגישה כ"בונה" בהצהרה לסוכנות הידיעות רויטרס. היא ציינה כי העלתה את הצורך בהפסקת אש, בחזרת אזרחים עקורים, ובצעדים לטיפול במה שכינתה משבר הומניטרי חמור שנגרם כתוצאה מהסכסוך המתמשך.

השתתפותו של רוביו הדגישה את הדחיפה של וושינגטון לתרגם את הפגישה לתהליך דיפלומטי רחב יותר. מחלקת המדינה מסרה כי ארה"ב תומכת במאמציה של לבנון לבסס מחדש את השליטה המדינתית ולצמצם את השפעת חיזבאללה, תוך שהיא מגבה את זכותה של ישראל להגן על עצמה. עוד הוסיפה כי כל הסדר הפסקת אש חייב להיות נידון ישירות בין שתי הממשלות תחת תיווך אמריקני.

הפגישה מגיעה על רקע רגיעה אזורית שבירה בעקבות תקיפות ארה"ב וישראל באיראן בסוף פברואר, אשר עוררו ירי רקטות של חיזבאללה ומתקפה ישראלית שבאה בעקבותיו בלבנון. על פי רשויות לבנון, יותר מ-2,000 בני אדם נהרגו ומעל ל-1.2 מיליון נעקרו מבתיהם.

למרות המעורבות הדיפלומטית, הלחימה נמשכת. אזעקות עדיין מדווחות בצפון ישראל, וצבא ההגנה לישראל מסר כי הוא ממשיך בתקיפות נגד פעילי חיזבאללה ותשתיות הארגון. גורמים ישראליים לא התחייבו להפסקת המבצעים, מה שמעיד על כך שהלחץ הצבאי יימשך לצד המאמצים הדיפלומטיים.