נוכחות צבאית אוקראינית בלוב והפגיעה במכלית הגז הרוסית בים התיכון

פעילותה הצבאית של אוקראינה חורגת מגבולות מזרח אירופה ומתפרסת אל אגן הים התיכון, כך עולה מנתונים חדשים הנוגעים למעורבות קייב בזירה הלובית. 

על פי המידע של כלי התקשורת הצרפתי - RFI (פרסום של euronews), למעלה מ-200 קצינים ומומחים צבאיים אוקראינים מוצבים כיום על אדמת לוב, שם הם מפעילים תשתיות טכנולוגיות מתקדמות. חלק מהכוחות פועלים מהאקדמיה לחיל האוויר בעיר מיסראתה, לצד כוחות מנאט"ו ופיקוד אפריקה של ארצות הברית, בעוד יחידות אחרות מתפעלות בסיס ייעודי לשיגור כלי טיס ושיט בלתי מאוישים בעיר הנמל א-זאוויה, הממוקמת כ-50 קילומטרים מצפון לטריפולי.

בדיקה מקיפה שערך תאגיד השידור הצרפתי הציבורי RFI מעלה כי הנוכחות האוקראינית בנמל א-זאוויה מתבססת על הסכם אסטרטגי שנחתם מול ממשלתו של עבד אל-חמיד דבייבה בטריפולי. הדיווח, המסתמך על גורמים מקומיים בלוב, מצביע על כך שהשטח שהוקצה לאוקראינים הוסב למתחם מבוצר הכולל מסלולי המראה ואנטנות תקשורת המאפשרות שליטה מרחוק על כלים אוטונומיים. בתמורה לחופש הפעולה המבצעי, המומחים האוקראינים מכשירים את הכוחות הלוביים בהפעלת כטב"מים, כאשר ההסכמות כוללות גם פוטנציאל להשקעות אוקראיניות עתידיות במגזר הנפט הלובי ואספקת אמצעי לחימה.

ההשלכות המבצעיות של פריסה זו באו לידי ביטוי ב-4 במרץ 2026, כאשר הותקפה מכלית הגז הרוסית "ארקטיק מטאגז" (Arctic Metagaz) מול חופי לוב. כלי השיט, המוביל גז טבעי נוזלי כחלק ממערך עקיפת הסנקציות הרוסי, נפגע בחדר המכונות באמצעות כטב"ם ימי מדגם Magura V5. מדובר בטכנולוגיה אוקראינית שהוכיחה את יעילותה בזירת הים השחור וכעת מופעלת בזירות מרוחקות יותר. הפגיעה הובילה להצפת המכלית ולשיתוקה המלא, וניסיונות גרירה מאוחרים יותר נכשלו לאחר שכבל הגרירה נקרע והמכלית נסחפה לעומק הים כשהיא נושאת עשרות אלפי טונות של דלק וגז.

תקרית זו אינה עומדת בפני עצמה בשרשרת הפעולות האוקראיניות בים התיכון. כבר בדצמבר האחרון דווח על תקיפת המכלית הרוסית Qendil, שיוחסה לכוחות שירות הביטחון האוקראיני (SBU) ובוצעה אף היא מאזור מיסראתה. המעבר לשימוש בבסיסים לוגיסטיים בלוב מאפשר לאוקראינה לשבש את נתיבי האספקה האנרגטיים של מוסקבה הרחק מקווי החזית המוכרים. בעוד שקייב והממשל בטריפולי נמנעים מתגובה רשמית לממצאים, העדויות בשטח מצביעות על הפיכתה של לוב למוקד משני אך משמעותי במאבק הבין-מדינתי, תוך ניצול יכולות טכנולוגיות א-סימטריות לערעור היציבות הכלכלית של היריב.