הודו מאיצה התחמשות: חבילת ענק של 25 מיליארד דולר לשדרוג הצבא
מערכות S-400, כטב”מים ומטוסי תובלה חדשים מציבים את ניו דלהי בעמדת מוכנות לעימותים אזוריים
By Соколрус - Own work, CC BY-SA 4.0, https://commons.wikimedia.org/w/index.php?curid=40082350
הממשלה ההודית אישרה בסוף השבוע תוכנית רחבת היקף למודרניזציה צבאית בהיקף של כ-25 מיליארד דולר, במטרה לחזק את יכולות ההגנה וההתקפה של המדינה בעידן לחימה משתנה. החבילה כוללת רכש מתקדם של מערכות הגנה אווירית, כלי טיס בלתי מאוישים ומטוסי תובלה, תוך שימת דגש על עליונות אווירית ותגובה מהירה לאיומים אזוריים.
על פי דיווח של Defense News, ניו דלהי פועלת להיערכות אסטרטגית מול אתגרים ביטחוניים מורכבים, ובראשם המתיחות המתמשכת עם סין בצפון ופקיסטן במערב, לצד חוסר יציבות בגבול עם מיאנמאר. גורמים בממשל מדגישים כי שדה הקרב העתידי יישען במידה רבה על שליטה אווירית וטכנולוגיות מתקדמות, ולכן מושם דגש על שילוב מערכות חדישות.
אחד המרכיבים המרכזיים בתוכנית הוא רכישת חמש מערכות הגנה אווירית מסוג S-400 מתוצרת רוסיה, בנוסף לחמש שכבר הוזמנו בשנת 2018. העסקה אושרה על ידי מועצת הרכש ושר ההגנה רג’נאט סינג, ושתי מערכות צפויות להימסר כבר במהלך השנה הקרובה. מערכות אלו צפויות להיפרס לאורך הגבולות הצפוניים והמערביים ולשמש שכבת הגנה מרכזית מפני איומי טילים, מטוסים וכלי טיס בלתי מאוישים.
מערך ה-S-400 נחשב לאחד המתקדמים בעולם, עם יכולת יירוט של מטרות בטווחים ארוכים ובתנאי שטח מורכבים. לצד זאת, החליטה הודו להרחיב את השימוש בכלי טיס בלתי מאוישים לתקיפה מרחוק, מה שמעיד על מעבר גובר ללחימה מבוססת טכנולוגיה ואוטונומיה.
בנוסף, נחתם לאחרונה חוזה בהיקף של 47 מיליון דולר לרכישת מערכות הגנה אווירית מסוג “טונגוסקה”, שנועדו להשלים את מערך ההגנה הקיים ולהגן על כוחות קרקע מפני מסוקים, כטב”מים וטילי שיוט. מערכות אלו מיועדות לספק מענה לטווחים קצרים ובינוניים, כחלק ממערך רב-שכבתי.
בתחום הלוגיסטי, התוכנית כוללת גם הצטיידות בכ-60 מטוסי תובלה רב-תכליתיים שיחליפו צי ישן. בצבא ההודי מדגישים כי נדרשת יכולת שינוע מהירה לכוחות הפועלים בתנאים גיאוגרפיים מגוונים – מהרים מושלגים ועד אזורים מדבריים וחופיים. בין החברות המתמודדות על האספקה נמנות אמבראייר הברזילאית, לוקהיד מרטין האמריקנית ויצרנית המטוסים הרוסית איליושין.
אנליסט הביטחון ראהרל בדי מציין כי הודו ממשיכה להעדיף ציוד רוסי בשל עלויות נמוכות יחסית, עמידות בתנאי קיצון וגמישות מבצעית. לדבריו, השילוב בין שיקולים כלכליים למבצעיים מסביר את הבחירה המתמשכת בשיתופי פעולה עם מוסקבה, גם בעידן של תחרות גלובלית על שוקי הנשק.