פרשנות | אות קין על ספר החוקים: מדוע עונש מוות הוא רעיון מסוכן לישראל

חוק עונש מוות הוא אות קין על דמותה המוסרית של מדינת ישראל. קין היה ראשון המוציאים להורג בתולדות האדם. אם החוק יגיע לספר החוקים, הרי שההוצאות להורג במדינת ישראל על סמך עונש מוות יבוצעו על ידי אנשי כוחות הביטחון במדים, כנראה אנשי שב"ס בבתי הכלא, ובשיטת התלייה. זו תהיה הידרדרות ערכית של משימות כוחות הביטחון לובשי המדים בישראל, שעד כה לא הוציאו להורג בני אדם, למעט במקרה החריג של הצורר אדולף אייכמן. סוהרי שב"ס, צה"ל, שב"כ והמוסד לא הוציאו בני אדם להורג בישראל בתום משפט.

מרגע שיהיה בספר החוקים חוק עונש מוות והוא יבוצע, תיווצר הגדרת מקצוע חדשה במדינה: תליין. "מה המקצוע של אדוני? אני תליין. אתמול הוצאנו להורג בתלייה שני אנשים". מדינה בעידן המודרני במאה ה-21 איננה מוציאה להורג אנשים. המוות הוא בידי שמים ולא בידי אדם.

 בידוד בינלאומי והצטרפות למשטרים עריצים

מאז מלחמות העולם והתמוטטות משטרים נאציים, קומוניסטיים, פשיסטיים ודומיהם, בוטלו עונשי מוות ברוב מדינות העולם. חוק כזה בישראל יצרף אותה לרשימה המפוקפקת של איראן, צפון קוריאה ועוד קומץ משטרים. העובדה שבארה"ב הדמוקרטית יש עונש מוות בכמה מהמדינות איננה מוסיפה כבוד לארה"ב הפדרלית, שהיא בעלת אחת החוקות המתקדמות והדמוקרטיות בעולם. וגם שם, במדינות בארה"ב שבהן יש עונשי מוות, מדובר בהליכים משפטיים וחוקתיים ארוכים, הנמשכים שנים וכוללים מספר רב של ערעורים, עד שמוציאים להורג את הפושעים החמורים ביותר.

עוד לפני שעבר החוק בכנסת כבר הסתובבו יוזמי החוק עם סיכה בצורת עניבת חנק וניסו להפיצה בקרב התומכים. לרשות בתי המשפט בכל מדינה, גם בישראל, יש מגוון עונשים לחמורים שבעבריינים ולפושעים, כולל מחבלים-רוצחים הראויים לכינוי 'בני מוות'. יש עונשי מאסר של עשרות שנים, מספר מאסרי עולם ומאסר ממושך ללא אפשרות חנינה. בידי השופטים יש חבילה מגוונת של אופציות ענישה ברף העליון.

 אפליה מגזרית ופגיעה בשוויון בפני החוק

האם מעתה יהיה בישראל גזר דין מוות ללא אפשרות ערעור? ללא יכולת לבקש חנינה? מצב שבו עונש מוות הוא סופי, 'חלוט', בלתי הפיך, ולשופטים לא יהיה שיקול דעת. אם כך ייראה החוק, לשם מה מכנסים בית משפט צבאי? אפשר להקים בית דין עממי הזכור לרע בהיסטוריה.

להצעת חוק עונש מוות מוסיפים 'סוכריה' – אלמנט של אפליה. החוק חל אך ורק על ערבים. כך כתוב בהצעת החוק על תושב יו"ש הגורם בכוונה למותו של אדם והמעשה הוא מעשה טרור: "תושב האזור הוא מי שמתגורר באזור, למעט אזרח או תושב ישראלי". ומה אם יעמוד לדין ויורשע יהודי שביצע מעשי רצח והוגדר טרוריסט? הוא יהיה חסין מעונש מוות. הכותרות בסוכנויות הידיעות בעולם אמרו השבוע: "ישראל מעבירה חוק עונש מוות לפלסטינים שמורשעים בתקיפות קטלניות". כלומר, עונש מוות רק נגד פלסטינים. אפילו במדינות בארה"ב שבהן יש עונש מוות אין אפליה כזאת, ומוציאים להורג לבנים ושחורים ללא אפליה. מדינת ישראל (של פעם) לא הוציאה להורג אפילו את מי שהורשע ברצח ראש ממשלה.

 סכנות דיפלומטיות ופגיעה ביהודי התפוצות

מלבד ההיבטים המוסריים, צפויה מדינת ישראל לגלי ביקורת קשים בעולם מצד מדינות בעלות משטר דמוקרטי שלא מוציאות להורג נאשמים בדין. ארגוני זכויות האדם, זכויות האישה, זכויות הילד, ראשי דתות וארגוני שמירה על דמוקרטיה, צפויים לא רק למחות אלא גם לקיים הפגנות אנטי-ישראליות. עונש מוות בישראל עלול לסכן יהודים בתפוצות. אפילו מהשיקול המעשי, עונש מוות למחבלים עלול למנוע עסקות חילופי שבויים וחטופים, אם חלילה נזדקק להם בעתיד.

תמיכה בעונש מוות כוללת בתוכה רגש עמוק של רצון לנקום. נקמה. לנקום בפושע הניצב מולנו ולהוציאו להורג, לעשות לו מה שהוא עולל לקרבנותיו. אבל רגש נקמה הוא יועץ רע. בדמוקרטיה מקובל שאדם שנתפס בביצוע פשע האיום ביותר ניצב בפני מערכת משפט רבת-שלבים: חקירה, העמדה לדין, משפט בפני בית דין עצמאי ובלתי תלוי של שופטים מקצועיים, סניגור (גם לאייכמן מונה סניגור), עדים, ובסוף הפרוצדורה יש פסק דין, יש הרשעה, גזר דין וענישה לפי החוק.

 מערכת המשפט מול יצר הנקמה

גם הפושע, העבריין, המחבל והרוצח האכזריים ביותר הם חלק ממערכת המשפט הזאת, כפופים לקודקס של חוקים. הוצאה להורג בעניבת חנק בידי תליין במאה ה-21 איננה חלק מהקודקס הזה.

מחבלי הנוח'בה מעזה ביצעו פשעים איומים נגד גברים, נשים, זקנים וטף ביישובי העוטף ב-7 באוקטובר. הם בני מוות הראויים לכל עונש. האינסטינקט הבסיסי של כל ישראלי הוא לראותם ברעתם המוחלטת, ללא סליחה ומחילה. אבל הם היו בני מוות בשדה הקרב, שם היו ראויים למות, ואסור היה לחוס עליהם.

מרגע שנפל אויב בשבי הוא חלק מהמערכת המשפטית, ממעצר ועד גזר דין. אבל לא גזר דין מוות בידי תליין ישראלי לובש מדים. אלו בממשלה ובכנסת שתומכים בחוק עונש מוות עדיין לא קיבלו על עצמם את מלוא האחריות למחדל שאיפשר לאותה נוח'בה לעשות את מה שעשו ב-7 באוקטובר. אין למחוקקים האלו זכות לחוקק חוק עונש מוות שיישאר חקוק לנצח בספר החוקים של מדינת ישראל.