פרשנות | מלחמה: מי בתעשייה הישראלית יפרח – ומי חייב להמציא את עצמו מחדש

כך מעצבת המציאות הביטחונית מחדש את מוקדי הצמיחה, הסיכון וההיערכות של חברות בישראל
 

פרשנות | מלחמה: מי בתעשייה הישראלית יפרח – ומי חייב להמציא את עצמו מחדש

רינת בוכהולץ | צילום: רמי זרנגר

המלחמה המתמשכת אינה רק אירוע ביטחוני, אלא גורם שמעצב מחדש את מפת התעשייה הישראלית. יותר ויותר חברות מבינות כי לא כל התחומים מושפעים באופן זהה, ויש תעשיות שצפויות להתחזק משמעותית, לצד אחרות שיידרשו להיערך מחדש כדי לשמור על יציבות ורציפות עסקית.

בראש רשימת התחומים שמתחזקים נמצאות התעשיות הביטחוניות, הסייבר והשבבים. המציאות הגיאופוליטית הנוכחית, לצד העלייה בתקציבי הביטחון בעולם, יוצרת ביקוש גובר לטכנולוגיות ישראליות, כשמדינות רבות מחפשות פתרונות מתקדמים להגנה, מודיעין, הגנת סייבר, מערכות שליטה ובקרה ויכולות עיבוד נתונים מתקדמות.

הזדמנות לצמיחה

עבור חברות הפועלות בזירות הללו, התקופה הנוכחית אינה רק אתגר, אלא גם הזדמנות לצמיחה, התרחבות וגיוס עובדים. לישראל יתרון מובהק בתחומים אלו, והביקוש הגלובלי מחזק את מעמדה כשחקנית משמעותית בשוק הבינלאומי.

לצד ההייטק הביטחוני, גם תחום השבבים מקבל דחיפה משמעותית. הצורך בייצור טכנולוגיות מתקדמות, מערכות חכמות וציוד ביטחוני מגדיל את הביקוש ליכולות פיתוח וייצור שבבים, ומציב את ישראל כשחקן מרכזי בזירה זו.

בנוסף, המגמה הגלובלית של הפחתת התלות בשרשראות אספקה רגישות מחזקת עוד יותר את הביקוש לפתרונות מקומיים. ישראל הופכת לשחקן משמעותי גם בהקשר זה, הודות ליכולותיה הטכנולוגיות ולידע המצטבר בתחום.

אך לא רק הייטק מתקדם צפוי להתחזק, אלא גם תחומי לואו־טק הקשורים למצבי חירום וחוסן תפעולי. חברות המספקות ציוד חירום, פתרונות לוגיסטיים, מערכות גיבוי, תשתיות אנרגיה וציוד רפואי חוות ביקוש גובר במציאות של חוסר ודאות.

במקרים רבים מדובר בחברות שאינן נתפסות כטכנולוגיות, אך דווקא בתקופות כאלה הן הופכות קריטיות לתפקוד המשק והארגונים. תרומתן לרציפות התפעולית וליכולת ההתמודדות של המשק הופכת למשמעותית במיוחד.

מציאות מורכבת

מי שניצבות בפני מציאות מורכבת יותר הן חברות שאינן פועלות בתחומים הללו. גיוסי מילואים, היעדרויות עובדים, עיכובים בפרויקטים ודרישה לרציפות תפעולית מצד לקוחות בינלאומיים יוצרים לחץ חדש על ארגונים אלו.

גם החברות היציבות שבהן מבינות כי הסתמכות על כוח אדם מקומי בלבד הופכת לסיכון תפעולי ממשי. כאשר אירועים ביטחוניים משבשים את הפעילות היומיומית באופן מתמשך, נדרש שינוי תפיסתי וארגוני.

במציאות זו, יותר ויותר חברות מבינות כי הן זקוקות ל״גנרטור עסקי״ מחוץ לישראל. מערך גיבוי תפעולי שיכול להמשיך לפעול גם כאשר הפעילות המקומית נפגעת הופך לחיוני.

בדומה לגיבוי טכנולוגי למערכות קריטיות, כך גם יש צורך בגיבוי אנושי ותפעולי. צוותים בחו״ל מאפשרים המשך עבודה, שמירה על שירות ללקוחות והפחתת התלות במצב הביטחוני המקומי.

הצורך הזה אינו רלוונטי רק לחברות שנפגעו מהמלחמה. גם חברות יציבות וצומחות מבינות כי המציאות בישראל אינה אירוע חד־פעמי, אלא מצב מתמשך שמחייב היערכות ארוכת טווח.

ארגונים שבונים מערך פעילות משולב בין ישראל לחו״ל לא רק מצמצמים סיכונים, אלא גם מייצרים יתרון תחרותי. עבודה במספר אזורי זמן, גישה לכוח אדם מגוון וגמישות תפעולית הופכים לנכסים משמעותיים.

התמונה הכוללת שמסתמנת ברורה: מי שפועל בתחומי הביטחון, הסייבר, השבבים או פתרונות החירום צפוי להתחזק ואף לפרוח. מי שאינו פועל בתחומים הללו יידרש להסתגל למציאות החדשה.

במציאות של מלחמה מתמשכת, החוסן הארגוני אינו נמדד רק ביציבות פיננסית, אלא ביכולת להמשיך לפעול בכל מצב. החברות שיבנו לעצמן מערך גיבוי בינלאומי לצד פעילות ישראלית חזקה יהיו אלו שלא רק ישרדו את התקופה, אלא גם יצמחו ממנה.


רינת בוכהולץ, מייסדת ומנכ"לית Global Teams המתמחה בהקמה וניהול של צוותים טכנולוגיים גלובליים עבור חברות טכנולוגיה ישראליות