פרשנות | המהפכה הטקטית: הבינה המלאכותית מגיעה לאפוד של הלוחם

המערכה הרב זירתית שבה נמצאת מדינת ישראל בשנתיים האחרונות שינתה מן היסוד את התפיסה המבצעית של הדרג הטקטי. אם בעבר עליונות טכנולוגית נמדדה בעיקר ביכולות אסטרטגיות מרחוק, הרי שהיום המיקוד עובר לקצה המבצעי, אל הלוחם בשטח שנאלץ להתמודד עם היצף מידע חסר תקדים. המציאות המלחמתית הנוכחית, שבה לוחמים פועלים במקביל בעזה, בלבנון ובגזרות נוספות, דורשת מאיתנו לבחון מחדש כיצד אנחנו מנגישים טכנולוגיה עילית למי שנמצא בקו האש הראשון.

כיום, לוחמים מחיילות שונות נדרשים לתפעל מגוון רחב של אמצעי לחימה דיגיטליים, החל מרחפנים וסנסורים אופטיים ועד למערכות שליטה ובקרה מורכבות. כל כוח טקטי הופך למעשה למוקד של היתוך נתונים, שבו חייל החי"ר, מפעיל הרחפן ואנשי האיסוף צריכים לסנכרן בזמן אמת בין תמונת הווידאו, האותות הספקטרליים והמידע המודיעיני הזורם אליהם. 

האתגר המבצעי המרכזי הוא למנוע מהלוחם לקרוס תחת עומס והיצף המידע ולהפוך את הדאטה לתובנה מבצעית מצילת חיים. בעוד שבשנים האחרונות הושקעו משאבים אדירים בפריסת סנסורים שאוספים כמויות עצומות של נתונים, נוצר צוואר בקבוק קריטי בשלבי ניתוח המידע בשל הצורך לשלוח אותו לעיבוד בשרתים מרכזיים מרוחקים. בשדה הקרב הדינמי, זמן המתנה של שניות בודדות לעיבוד נתונים במפקדה הוא פשוט ארוך מדי, והמידע עלול ללכת לאיבוד.

כאן נכנס לתמונה המושג מחשוב קצה (Edge Computing). המגמה העולמית שחודרת כעת לשוק הישראלי היא העברת כוח העיבוד מהענן היישר אל גוף הלוחם. הרעיון הוא להפוך את הלוחם ליחידת מודיעין עצמאית שמסוגלת לעבד מידע חזותי, קולי וספקטרלי בזמן אמת, ללא תלות בחיבור לאינטרנט או במערכות קשר מרוחקות. מערכות המבוססות על מעבדים גרפיים עוצמתיים, מאפשרות לבצע היתוך נתונים מורכב בתוך פאוץ' סטנדרטי על אפוד החייל בשטח, ולקבל החלטות בזמן לחימה.

אוטונומיה בסביבה רוויית אמצעים

שדה הקרב העתידי אינו רק דיגיטלי, הוא גם צפוף ורווי בהפרעות. הגידול הדרמטי בשימוש באמצעים אלקטרומגנטיים יוצר עומס בספקטרום ומקשה על ניהול המערכה. כוחות הפועלים יחד עלולים להפריע זה לזה, ולוחמה אלקטרונית של האויב עלולה לנתק את הלוחם מהמפקדה.

הפתרון טמון ביכולת לייצר אוטונומיה ללא תקשורת. כאשר הלוחם נושא עליו שרת בינה מלאכותית, הוא מסוגל לקבל החלטות מבוססות דאטה גם במקומות שבהם הקשר מוגבל, כמו מנהרות עמוקות או ואדיות סבוכים. המערכת יודעת לסווג איומים במהירות על ידי שילוב מידע חזותי עם ניתוח תדרים, להבדיל בין רחפן ידידותי לעוין, ואף לתרגם סימולטנית שפות זרות בשטח כדי לקצר את זמן השגת המודיעין הקריטי.

אחד השימושים המרתקים ביותר בבינה מלאכותית טקטית הוא ניהול ושליטה בנחילי רחפנים. המציאות שבה עשרות כלים מאוישים מרחוק פועלים באותו תא שטח מייצרת סיכון גבוה להתנגשויות וכשלים בתיאום. שרת ה-AI מאפשר פיקוד ושליטה יעילים ברום הקרוב לקרקע על ידי קבלת החלטות אוטומטיות לגבי נתיבי טיסה וגבהים, מה שממזער את החיכוך בין הכלים השונים.

בנוסף, אנחנו רואים מעבר לממשקי הפעלה טבעיים יותר. כיום, מפעיל רחפן נדרש לעבודה ידנית מאומצת עם יחידות בקרה. המערכות החדשות מאפשרות למפעיל לדבר עם הרחפן ולהפעיל אותו קולית. הבינה המלאכותית מתרגמת ידיעה מודיעינית לפקודת ניווט באופן אוטומטי, מבלי שהלוחם יצטרך להסיר את עיניו מהשטח או להזין נתונים ידנית. זהו מכפיל כוח משמעותי עבור כוח חי"ר קטן הפועל בתנאי לחץ.

בניית אמון מבצעי בבינה מלאכותית

הטמעת בינה מלאכותית בשדה הקרב אינה רק שאלה של חומרה, אלא גם של מדיניות, רגולציה ואמון. הקמת חטיבת בינה באגף התקשוב בצה"ל מעידה על ההבנה הממסדית שמדובר ביכולת משנה משחק הדורשת אחריות ובקרה. האמון של הלוחם במערכת ייבנה בהדרגה, ככל שהתובנות שהיא מספקת יתבררו כמדויקות וכמצילות חיים בזמן אמת.

מדינת ישראל ידועה כמאמצת מוקדמת של טכנולוגיות צבאיות פורצות דרך. השילוב של ניסיון מבצעי רב שנים מהשטח יחד עם פתרונות מחשוב קצה מתקדמים יבטיח שהיתרון האיכותי של לוחמינו יישמר גם בעידן של מלחמות עתירות דאטה. המטרה הסופית היא להפוך את היכולות המורכבות ביותר של הבינה המלאכותית לכלי פשוט, נגיש ואפקטיבי בידי החייל בקצה, כדי להבטיח שהוא יחזור הביתה בשלום.

לירון שחורי, מנכ"ל peax defense (לשעבר קבוצת EMET)