טורקיה ובריטניה חתמו על עסקת ענק לאספקת מטוסי קרב ושירותי תמיכה טכנית

ממשלות טורקיה ובריטניה חתמו על הסכם רחב היקף למכירת עשרים מטוסי קרב מסוג יורופייטר טייפון ושירותי הדרכה נלווים, כחלק ממהלך אסטרטגי לחיזוק חיל האוויר הטורקי. העסקה המשותפת כוללת חבילת תחזוקה מקיפה ומערכות לחימה מתקדמות, אשר נועדו להבטיח את כשירותו המבצעית של צי המטוסים החדש לאורך העשור הקרוב תוך הידוק שיתוף הפעולה הביטחוני בין המדינות.

כפי שעולה מנתוני Defense News, שווי ההסכם הכולל נאמד ביותר מעשרה מיליארד דולר, כאשר טורקיה תקצה 7.2 מיליארד דולר עבור רכש המטוסים ואינטגרציית מערכות הנשק, וסכום נוסף של 3.5 מיליארד דולר עבור שירותי הדרכה ותמיכה טכנית. על פי תנאי החוזה שגובשו בין שר ההגנה הטורקי יאסאר גילר ועמיתו הבריטי ג'ון הילי, תאגיד BAE יספק חלקי חילוף, סימולטורים ומערכות לוחמה אלקטרונית למשך שלוש שנים לפחות. חיל האוויר המלכותי הבריטי יכשיר עשרה מדריכי טיסה טורקיים ומאה אנשי תחזוקה, זאת במטרה לאפשר קליטה חלקה של הפלטפורמות החדשות במערך המבצעי של אנקרה.

ההסכם הנוכחי משקף את שאיפתה ארוכת הטווח של טורקיה לבסס יכולות תחזוקה עצמאיות בתוך שטחה, תוך צמצום התלות בגורמי חוץ לתיקון מנועים ומערכות ליבה. לצורך מימוש חזון זה, נקבע כי כלל החברות השותפות בפרויקט, ביניהן ליאונרדו, רולס רויס, ומרטין בייקר, ייקחו חלק פעיל בשלבי האספקה וההטמעה הטכנולוגית בבסיסי חיל האוויר המקומיים. זאת ועוד, שיתוף הפעולה התעשייתי יאפשר למהנדסים טורקיים לרכוש ידע חיוני בתפעול מנועי המטוס ובתחזוקת מושבי המפלט, נדבך המהווה מרכיב מרכזי באסטרטגיית הביטחון הלאומית של הממשל, המבקש להקים מרכזי מצוינות טכנולוגיים עצמאיים עבור תעשיות התעופה והחלל במדינה.

השלכות העסקה חורגות מהיבטים טכניים גרידא, שכן הן מסמנות את חזרתה של טורקיה לשוק מטוסי הקרב המערביים לאחר תקופה של אי ודאות ברכש ביטחוני ממדינות נאט"ו. חרף המורכבות הפוליטית המלווה לעיתים עסקאות מסוג זה, הבחירה ביורופייטר טייפון מעידה על רצון לגיוון מקורות ההצטיידות אל מול האתגרים האזוריים המשתנים במזרח התיכון ובאגן הים התיכון. בד בבד, המעורבות הבריטית העמוקה באספקת מערכות לחימה אלקטרונית וטכנולוגיות הגנה מציבה את לונדון כשותפה אסטרטגית בכירה של אנקרה לשנים הבאות. לסיכום, השלמת המשא ומתן והחתימה על החוזה מסמלות את תחילתו של פרק חדש ביחסים הביטחוניים בין המדינות, אשר צפוי להשפיע באופן ישיר על מאזן הכוחות האווירי באזור ועל יכולותיה הטכנולוגיות של התעשייה הצבאית הטורקית.