שיתוף פעולה בין איירבוס לרפאל יאפשר שליטה של מטוסי יורופייטר בכטב"מי וולקירי

חטיבת ההגנה והחלל של קונצרן איירבוס משלימה בימים אלו את ההכנות לטיסה הראשונה של כטב"ם הקרב האוטונומי המבוסס על פלטפורמת הוולקירי המיועדת להשתלב במערך המבצעי של חיל האוויר הגרמני. המיזם המשותף עם חברת קראטוס האמריקנית מתמקד בהסבת כלי הטיס הבלתי מאויש למשימות שיתוף פעולה צוותי מאויש-לא מאויש, כאשר הטיסה הראשונה של המערכת המעודכנת צפויה להתקיים בגרמניה עוד לפני תום השנה הנוכחית. פיתוח זה מהווה נדבך מרכזי באסטרטגיית הביטחון האירופית החדשה השואפת להציב פתרונות אוטונומיים זמינים וזולים יחסית בשדה הקרב המודרני, תוך מתן דגש על צמצום הסיכון לחיי אדם במשימות בעלות רמת איום גבוהה במיוחד.

כפי שעולה מדיווח של אתר lopinion.com, החברה מציידת כעת שני כלי טיס באתר הייצור שלה במנצ'ינג במערכת משימה אירופית ריבונית המכונה מארס. מערכת זו כוללת תשתית בינה מלאכותית מתקדמת בשם מיינד-שייר, אשר נועדה להחליף פונקציות מסוימות של הטייס האנושי ולתאם בין מספר פלטפורמות שונות בו-זמנית במהלך ביצוע משימה מבצעית. בניגוד לכלי טיס בלתי מאוישים מסורתיים, הוולקירי המותאם מסוגל לפעול באופן עצמאי לחלוטין או כחלק מלהק המונהג על ידי מטוס קרב מאויש, דוגמת היורופייטר טייפון. שילוב הטכנולוגיה האירופית בתוך שלדה אמריקנית מוכחת מאפשר קיצור משמעותי של לוחות הזמנים לפריסה מבצעית, תוך שמירה על עליונות טכנולוגית בתחומי הבקרה והקישוריות הדיגיטלית המאפיינים את זירת הלחימה הנוכחית.

הצורך המבצעי במערכות מסוג זה נובע מהשינויים הדינמיים במפת האיומים הגלובלית, הדורשים כמות גדולה של כלי טיס המסוגלים לחדור למרחבים מוגנים היטב. הוולקירי, שאורכו כעשרה מטרים ומשקלו המרבי מגיע לכשלושה טונות, תוכנן במקור בארצות הברית ועבר טיסות ניסוי ראשונות כבר בשנת 2019, אולם הגרסה הנוכחית מותאמת ספציפית לדרישות הלופטוואפה הגרמני. 

זאת ועוד, יכולת השרידות של הכלי נגזרת מיכולתו לטוס בגבהים של עד 45 אלף רגל ולטווחים העולים על 5,000 קילומטרים. בד בבד עם פיתוח הכטב"ם, איירבוס משתפת פעולה עם חברת רפאל הישראלית לשדרוג פודי הכיוון מסוג Litening 5 המותקנים על מטוסי היורופייטר, במטרה לשפר את יכולת השליטה והעברת הנתונים בין המטוס המאויש לבין כלי הטיס האוטונומיים המלווים אותו.

הליבה הטכנולוגית של השדרוג טמונה ביכולת העברת הנתונים רחבת הפס ובעיבוד התמונה המתקדם בזמן אמת. פוד הלייטנינג 5 מצויד בחיישני אינפרה-אדום (FLIR) ובחיישני יום ברזולוציית 4K, אשר בשילוב עם מערכות התקשורת של איירבוס, מאפשרים יצירת תמונת מצב טקטית משותפת לכלל הכלים במבנה. זאת ועוד, השדרוג כולל עדכוני תוכנה המאפשרים למערכת לזהות ולעקוב אחר מטרות באופן אוטונומי ולהעביר את המידע ישירות למערכת ה-MARS שבכטב"מי הוולקירי. יכולת זו מבטיחה כי הכטב"מים יפעלו בסנכרון מלא עם המטוס המאויש, תוך שהם משלימים את פערי המידע בשטחים מאוימים שבהם המטוס המאויש אינו יכול לשהות לאורך זמן.

היבט משמעותי נוסף בשיתוף הפעולה נוגע ליתירות המבצעית ולשרידות הנתונים בסביבה רווית לוחמה אלקטרונית. המערכת המשולבת של רפאל ואיירבוס עושה שימוש בפרוטוקולי תקשורת חסינים המאפשרים המשך פעולה גם בתנאי שיבוש קשים, מצב שכיח בעימותים מול יריבים בעלי יכולות טכנולוגיות מתקדמות. בד בבד עם שיפור הקישוריות, האינטגרציה מאפשרת חלוקת משימות חכמה שבה פוד הלייטנינג משמש כ"מוח" המנתח את סדר העדיפויות בשטח ומכווין את הכטב"מים לביצוע תקיפה או איסוף מודיעין משלים.

השלכות המיזם חורגות מהיבט הטכנולוגי גרידא ונוגעות לשינוי תפיסתי במבנה חיל האוויר העתידי, שבו כלי טיס בלתי מאוישים זולים ומתכלים יהוו את חוד החנית. המערכת המבצעית צפויה להיות מוכנה לפריסה רחבה עד שנת 2029, מועד שבו יחידות הטיס יוכלו להפעיל נחילי כטב"מים למשימות איסוף מודיעין, לוחמה אלקטרונית ותקיפה. מדובר בגישה תעשייתית המשלבת פלטפורמות קיימות עם תוכנה חדשנית, דבר המאפשר הצטיידות בהיקפים נרחבים מבלי להכביד באופן קיצוני על תקציבי הביטחון. 

חרף האתגרים הכרוכים בשילוב בינה מלאכותית במערכות נשק, המעבר לשימוש בטכנולוגיית הוולקירי מסמן את תחילתו של עידן שבו הממשק בין אדם למכונה יהפוך למרכיב המכריע ביכולת ההרתעה האווירית. לסיכום, הצלחת טיסת הבכורה הקרובה תהווה אבן בוחן ליכולתה של תעשיית הביטחון האירופית לספק מענה מהיר ואפקטיבי לאתגרי הביטחון של סוף העשור הנוכחי.