עידן חדש בתקינה: סוללות ליתיום־יון זוכות לסיווג שריפה עצמאי

ארגון התקינה הוסיף לתקן ISO 3941 עדכון 2026, סיווג L חדש לסוללות ליתיום-יון (ליתיון). הסיווגים הקיימים עד היום של ארגון התקינה העולמי, שגם מקובלים בארץ, הנם הסיווגים A B C D F המתייחסים למצב הצבירה של החומר הבוער, מוצק, נוזל, גז, מתכות קלות, ושמן בישול. כאשר עיקרון הכיבוי מתבסס על שבירה של משולש האש (חומר דליק, חמצן וחום). 

לרשימה זו ארגון התקינה העולמי הוסיף את הקבוצה L המגדירה שריפות אלקטרוכימיות, בעלות צפיפות אנרגיה גבוהה שהחל בהן תהליך של בריחה תרמית. כאשר בשריפה זו אין אפשרות לבצע שבירה של משולש האש ולהוביל לכיבוי מאחר שתהליך השריפה בלתי תלוי באספקת חומר, חמצן וחום חיצוניים, בשונה משריפה רגילה.

סיווג L לא מתייחס לאפשרויות כיבוי של סוללת ליתיון שהתחיל בה תהליך של בריחה תרמית. ההגדרה בתקן מרחיבה לגבי גורמי הסיכון המיוחדים לבריחה תרמית של חומר הבעירה לצורך הכיבוי, ללא תוספת והרחבה לסוגי החומרים והתאמתם לכיבוי סוללות ליתיון שהחל בהן תהליך של בריחה תרמית, ששונה מכיבוי שריפה רגילה (מוצק, נוזל, חשמל, מתכות קלות). 

הוספת קבוצה L לא מובילה לפתרון הבעיה הפיזיקלית, בגלל שאין דרך להחדיר חומר כיבוי  שיגיע למוקד האש בתוך התאים האטומים של סוללות הליתיון.  

בהגדרה בתקן מרחיבים עוד לגורמי סיכון נוספים של  פליטת גזים חמים ונפיצים, גזים  רעילים,  מעבר חום בלתי נשלט מתא לתא, פליטת רסיסים מהתאים הבוערים וחשיפה לאלקטרוליט דולף.  וגורם סיכון חמור של אנרגיה שנשארת אצורה בתוך התאים הפגומים שעלולה להוביל מאוחר יותר להצתה מחדש לאחר ניסיונות כיבוי ראשוניים, ולגרום גם לסכנת התחשמלות.

ארגון NFPA  (National Fire Protection Association) ממשיך לשמור על הקו המקצועי ומדגיש שאין אפשרות לכבות בריחה תרמית של סוללות ליתיון בעזרת מטפה. ההמלצה שלהם בשלב זה הנה עדין קירור מאסיבי עם כמויות גדולות של מים, בניסיון להוריד את הטמפרטורה מתחת לסף התגובה, ואולי לעצור כך את הבריחה התרמית או פשוט לבודד את המקום ולתת לאירוע להישרף עד תום.

עמדת הרשות הארצית לכבאות והצלה (כב"ה)
כב"ה אינם ממליצים על אמצעי כיבוי לשריפות ליתיון אלא על שימוש במים לקירור ומניעת התפשטות השריפה, בהתאם להמלצות של ארגון NFPA.  

וכדי למנוע אירועים כב"ה ממליצה להקפיד על הטענה במקומות מאווררים ומרוחקים מחומרים דליקים ומאנשים, אחסון סוללות ליתיון במקומות קרירים, התקנת מערכות לגילוי מוקדם של בריחה תרמית בעזרת גלאי עשן וחום, והערכות עם כמויות אדירות של מים לקירור, לא רק מספר ליטרים בודדים שיש בתוך מטפה בודד.

בישראל מתרחשות שריפות רבות בגלל סוללות ליתיון
לדוגמא אירוע מורכב שדווח על ידי כב"ה. בשעות הלילה של ה 16.2.26, הוזנקו  לוחמי האש של תחנת חיפה בעקבות דיווח על פיצוץ ושריפה בקומה השלישית מתוך חמש במבנה מגורים בחיפה.

עם הגעת לוחמי האש למקום הם הבחינו בעשן כבד המיתמר מהבניין. במזל, דיירי  הצליחו להיחלץ בכוחות עצמם. לוחמי האש חדרו למבנה הבוער ואפוף העשן, הגיעו למוקד הבעירה אשר החל באופניים חשמליים שהתלקחו, השתלטו על השריפה בעזרת מים ושחררו את העשן מהמבנה.

כמו כן, בדירה, קרס קיר ככל הנראה בעקבות הפיצוץ הראשוני של הסוללה. תידרש בדיקה של מהנדס כדי לבדוק את יציבות המבנה.

סיכום
הכנסת קבוצה L לתקן ISO היא מעין הודאה של הרגולטור ששריפה של סוללות ליתיון שונה מהותית ביחס לשריפות אחרות. כאשר בתקינה העולמית מדברים על קבוצות מטפים A, B, C, מנגנון הכיבוי ברור. כאשר מדובר בקבוצה L לא קיים מנגנון חדירה לתוך תאי הסוללה ואין אפשרות לכיבוי. 

לכן, עד שימצא פתרון מתאים, הטיפול המומלץ הנו עדין התזת הרבה מאוד מים, על מנת למנוע התפשטות של האש והצתת חומרים דליקים אחרים.

דר' ורד קויפמן הינה כימאית, יועצת לבטיחות בתעסוקה ולשימוש בחומרים מסוכנים, מכינה חוות דעת מומחה, ומרצה במגוון נושאים הקשורים לבטיחות ולחומרים מסוכנים.