בנק ישראל מתריע: הגדלת תקציב הביטחון תעלה את יחס החוב לכ-70% תוצר

בנק ישראל מתייחס להחלטת הממשלה להגדיל את תקציב המדינה לשנת 2026 בעקבות מבצע “שאגת הארי”, ומתריע מפני השלכות אפשריות על הכלכלה הישראלית ועל יציבותה הפיסקלית. המבצע הביטחוני, שממשיך להתנהל גם בימים אלו, משפיע לא רק על הזירה הצבאית אלא גם על הפעילות הכלכלית ועל תחזיות הצמיחה של המשק.

על פי דיווח של בנק ישראל, המבצע מהווה אירוע ביטחוני משמעותי בעל השלכות רחבות על המשק. הכלכלן הראשי במשרד האוצר כבר עדכן כלפי מטה את תחזית הצמיחה לשנת 2026 ב-0.5 נקודת אחוז בעקבות ההתפתחויות הביטחוניות, ובבנק ישראל מעריכים כי הפגיעה בפעילות הכלכלית עשויה להיות עמוקה אף יותר. במקביל, אי-הוודאות בשווקים הגלובליים התגברה, בין היתר בשל תנודתיות במחירי האנרגיה והתפתחויות בזירה הבינלאומית.

במסגרת ההתאמות התקציביות החליטה הממשלה להגדיל את תקציב הביטחון בכ-32 מיליארד שקלים ולהקצות רזרבה נוספת של כ-13 מיליארד שקלים לצרכים ביטחוניים ואזרחיים במקרה של התארכות הלחימה. לצד זאת עודכנה תחזית ההכנסות של המדינה כלפי מעלה בכ-11 מיליארד שקלים בעקבות הכנסות גבוהות מהצפוי בתחילת השנה. יעד הגירעון לשנת 2026 צפוי לעלות ל-5.1 אחוזי תוצר.

בבנק ישראל מציינים כי העלאת יעד הגירעון צפויה להביא לעלייה נוספת ביחס החוב לתוצר, שעשוי להגיע לכ-70 אחוזים בשנת 2026. לפני פרוץ המלחמה באוקטובר 2023 עמד יחס החוב של ישראל על כ-60 אחוזי תוצר, רמה שנחשבה מתונה בהשוואה למדינות קטנות ומפותחות אחרות. מדינות אלו נוטות לשמור על רמות חוב נמוכות יחסית כדי לשמור על מרווח פיסקלי שיאפשר להן להתמודד עם זעזועים גלובליים.

לדברי הבנק, האירועים הביטחוניים בשנים האחרונות המחישו עד כמה הסיכונים הגיאופוליטיים עשויים להתממש במהירות ולהוביל לעלייה חדה בחוב הציבורי. הסביבה שנוצרה בעקבות מבצע “שאגת הארי” מגבירה את הסיכונים לפעילות הכלכלית בטווח הקצר, ולכן נדרש ניהול תקציבי זהיר שיאפשר לממשלה להגיב להתפתחויות נוספות.

בנק ישראל ממליץ בשלב זה להימנע מאישור תוכניות תקציביות חדשות שאינן קשורות למאמץ המלחמתי או שאינן תורמות לצמיחה ארוכת הטווח של המשק. בין היתר מוצע לשקול צמצום חלק מהתקציבים הקואליציוניים והתוספות התקציביות שאושרו השנה, וכן להימנע מצעדים כמו הרחבת הפטור ממע”מ על יבוא אישי.

במקביל מדגישים בבנק כי כדי להפוך בעתיד את מגמת העלייה ביחס החוב, ייתכן שיהיה צורך בצעדים להגדלת הכנסות המדינה, תוך שמירה על השקעות התומכות בצמיחה. בנוסף, מומלץ לוודא כי הרזרבה התקציבית שאושרה תשמש אך ורק לצרכים הביטחוניים והאזרחיים שלשמם הוקצתה, על מנת לחזק את אמינות המדיניות הפיסקלית של ישראל.