פברואר 26: הוצאות הביטחון מזנקות ב-46%
נתוני ביצוע התקציב לפברואר 2026 מצביעים על עלייה חדה בהוצאות מערכת הביטחון ועל גידול כולל של 8.4% בהוצאות הממשלה; הנתונים משקפים את התקופה שקדמה למבצע “שאגת הארי”, שהחל בסוף פברואר ונמשך עד כתיבת שורות אלו
הגירעון המצטבר של ממשלת ישראל ממשיך להצטמצם, כאשר ב-12 החודשים האחרונים הוא ירד בכ-0.2 נקודות אחוז והגיע לרמה של כ-4.7% מהתוצר. נתוני אומדן ביצוע התקציב לחודש פברואר 2026 מצביעים על מגמת התייצבות יחסית בפעילות התקציבית, למרות שהמדינה עדיין פועלת במסגרת תקציב המשכי וללא תקציב מאושר לשנה הנוכחית.
על פי דיווח של אגף החשב הכללי במשרד האוצר, הגירעון בחודש פברואר הסתכם בכ-2.2 מיליארד שקל בלבד, לעומת גירעון של כ-5.9 מיליארד שקל בפברואר אשתקד. מתחילת שנת 2026 נרשם עודף תקציבי מצטבר של כ-14.5 מיליארד שקל, אם כי מדובר בירידה מסוימת לעומת עודף של כ-16.9 מיליארד שקל בתקופה המקבילה בשנת 2025.
במקביל, הכנסות המדינה ממשיכות להציג צמיחה מתונה. בחודש פברואר הסתכמו ההכנסות בכ-47.8 מיליארד שקל, בעוד שמתחילת השנה הגיעו ההכנסות לכ-107.4 מיליארד שקל. מדובר בעלייה של כ-4.7% ביחס לתקופה המקבילה אשתקד, כאשר עיקר הגידול נרשם בהכנסות ממסים עקיפים. גם ההכנסות ממסים בסך הכול עלו בכ-4.5% מתחילת השנה.
מנגד, הוצאות הממשלה ממשיכות לגדול בקצב גבוה יותר. בחודש פברואר עמדו הוצאות הממשלה על כ-50 מיליארד שקל, ואילו מתחילת השנה הסתכמו ההוצאות בכ-92.9 מיליארד שקל – עלייה של כ-8.4% בהשוואה לתקופה המקבילה בשנת 2025. לפי נתוני האוצר, עיקר העלייה נובע מהוצאות מערכת הביטחון, שזינקו בכ-46% לעומת השנה שעברה, בעוד שהוצאות המשרדים האזרחיים דווקא ירדו בכ-4.1%.
הפעילות התקציבית בשנת 2026 מתנהלת תחת מסגרת של תקציב המשכי, מאחר שטרם אושר תקציב מדינה בכנסת. במסגרת זו, מסגרת ההוצאה השנתית המותרת עומדת על כ-605.8 מיליארד שקל – נמוכה בכ-54.1 מיליארד שקל מהצעת התקציב ובכ-45 מיליארד שקל מהביצוע בפועל בשנת 2025. מגבלה זו מכתיבה גם תקרה חודשית של כ-50.5 מיליארד שקל להוצאות הממשלה.
מבחינת מימון הגירעון, המדינה עושה שימוש במספר מקורות מרכזיים, ובראשם גיוס חוב בשוק המקומי והבינלאומי. הנתונים מצביעים כי מתחילת השנה גויס חוב נטו של כ-2.3 מיליארד שקל בשוק המקומי וכ-19.5 מיליארד שקל בשוקי החוב בחו”ל.
בסיכומו של דבר, נתוני פברואר מצביעים על שילוב של עלייה מתונה בהכנסות לצד גידול בהוצאות, בעיקר בתחומי הביטחון. מגמות אלו צפויות להמשיך להשפיע על היקף הגירעון ועל מדיניות התקציב של הממשלה בהמשך שנת 2026.