טבילת אש מבצעית ראשונה למערכת ההגנה האווירית הדרום-קוריאנית באיחוד האמירויות

ההסלמה הביטחונית האחרונה במפרץ הפרסי סיפקה הזדמנות מבצעית ראשונה לבחינת יכולותיה של מערכת ההגנה האווירית הדרום-קוריאנית Cheongung-2. 

המערכת, המיועדת ליירוט לטווח בינוני, הופעלה על ידי כוחות ההגנה של איחוד האמירויות בתגובה למתקפה נרחבת של טילים וכלי טיס בלתי מאוישים ששוגרו מאיראן. שימוש זה מסמן את הפעם הראשונה בה הטכנולוגיה הקוריאנית, המוכרת גם בשם KM-SAM-2, משולבת במערך לחימה פעיל מול איומים בליסטיים ואסימטריים מורכבים. האירוע נחשב לאבן דרך משמעותית עבור תעשיית הביטחון של סיאול, המקדמת בשנים האחרונות אסטרטגיית שיווק אגרסיבית של מערכות נשק מתקדמות למדינות ברחבי העולם, תוך דגש על אזור המזרח התיכון.

דיווחים שהתפרסמו בעיתון Korea Times מעלים כי התקיפה כללה היקף משמעותי של איומים, כאשר משרד ההגנה של איחוד האמירויות הצביע על שיגורם של 171 טילים בליסטיים לעבר המדינה. על פי נתוני הרשויות, 161 מהטילים הושמדו בטרם פגעו במטרותיהם. במקביל, זוהו כ-689 כלי טיס בלתי מאוישים, מהם יורטו 645 על ידי מערכי ההגנה. 

הפעילות המבצעית התבססה על דוקטרינת הגנה רב-שכבתית, המשלבת סוללות פטריוט אמריקאיות לצד סוללות ה-Cheongung-2 הקוריאניות שנפרסו באזור בתקופה האחרונה. השילוב בין המערכות נועד לספק מענה היקפי למגוון גבהים וטווחים, תוך ניצול יכולות המכ"ם הרב-תכליתי של המערכות החדשות.

העסקה לאספקת המערכות נחתמה בשנת 2022 והוערכה בהיקף של כ-2.5 מיליארד דולר. במסגרת חוזה זה, התחייבו שלוש חברות ביטחוניות מובילות מדרום קוריאה לספק עשר סוללות טילים לאיחוד האמירויות. מבנה הסוללה של ה-KM-SAM-2 מתוכנן לגמישות מרבית בשטח, וכולל בין ארבעה לשישה משגרים ניידים. כל משגר נושא שמונה טילים מיירטים, הנתמכים על ידי רכב פיקוד ושליטה מרכזי. המערכת תוכננה להתמודד עם מספר רב של מטרות בו-זמנית, מה שמאפשר מענה אפקטיבי במצבים של מטחי ירי צפופים המנסים להרוות את יכולות הגילוי והיירוט של המגן.

מבחינה טכנית, המיירט הקוריאני שוקל כ-400 קילוגרמים ופועל באמצעות מנגנון השמדה קינטי, המבוסס על פגיעה ישירה במטרה ולא על פיצוץ בקרבתה. הטיל מסוגל להגיע למהירות של חמישה מאך, נתון המאפשר זמן תגובה קצר במיוחד מרגע הזיהוי. 

יכולות המערכת מגדירות מעטפת ביצועים הכוללת יירוט איומים בטווחים של עד 50 קילומטרים ובגובה מקסימלי של 20 קילומטרים. הצלחת היירוטים האחרונים צפויה להגביר את העניין הבינלאומי במערכת, במיוחד בקרב מדינות המחפשות חלופות טכנולוגיות המשלבות יעילות מבצעית עם היתכנות כלכלית בשוק ההגנה האווירית העולמי.