מצרים על סף משבר כלכלי: הלירה צונחת והמלחמה האזורית מטלטלת את השוק

נשיא מצרים עבד אל־פתאח א־סיסי הכריז כי המדינה נמצאת במצב כלכלי הקרוב ל”חירום”, בעקבות ההשלכות האזוריות של המלחמה במזרח התיכון. 

לדבריו, ההסלמה הצבאית באזור אינה מתרחשת בשטח מצרים, אך השפעתה על הכלכלה המקומית מורגשת היטב. הלירה המצרית צנחה לשפל של שמונה חודשים מול הדולר האמריקאי והגיעה לשער של כ-50.2 לירות לדולר. הירידה החדה משקפת בריחת השקעות קצרות טווח מכלכלה הנשענת במידה רבה על יבוא, ומגבירה את הלחץ על שוק המטבע המקומי.

הירידה האחרונה היא חלק ממגמה רחבה יותר: מאז שנת 2022 איבדה הלירה המצרית כשני שלישים מערכה. היחלשות המטבע גורמת לעלייה חדה במחירים ומגבירה את האינפלציה, תופעה שמכבידה על משקי הבית ועל העסקים ברחבי המדינה. מצרים, המדינה המאוכלסת ביותר בעולם הערבי, מתמודדת במקביל עם חובות גבוהים, תלות ביבוא מזון ואנרגיה ורגישות גבוהה לתנודות בשווקים הבינלאומיים.

סיסי הזהיר מפני “השלכות על המחירים” והבהיר כי הממשלה לא תהסס לנקוט צעדים חריפים נגד סוחרים שינצלו את המשבר להעלאת מחירים. הנשיא אף איים כי במקרים של הפקעת מחירים חמורה, ייתכן שהנושא יטופל בבתי משפט צבאיים. הצהרות אלה מדגישות את חומרת המצב ואת חשש הממשלה מהתפרצות חברתית על רקע העלייה ביוקר המחיה.

המלחמה במזרח התיכון יוצרת אפקט שרשרת כלכלי הפוגע במצרים בכמה חזיתות. המתיחות באזור פוגעת במסחר דרך מצר הורמוז, אחד מנתיבי האנרגיה המרכזיים בעולם, ומערערת גם את כלכלות מדינות המפרץ העשירות — שותפות כלכליות חשובות של קהיר. בנוסף, תעלת סואץ, אחד ממקורות המטבע הזר המרכזיים של מצרים, ניצבת בפני סכנה כלכלית כאשר חברות ספנות בינלאומיות בוחרות לעקוף את האזור ולהפליג סביב כף התקווה הטובה שבאפריקה.

במקביל למאבק הכלכלי, מצרים מנסה למלא תפקיד דיפלומטי בניסיון להפחית את המתיחות באזור. קהיר מקדמת, לדבריה, מאמצי תיווך “כנים ואמיתיים” במטרה להביא להפסקת הלחימה. בעבר אירחה מצרים שיחות בנושא תוכנית הגרעין האיראנית ואף תיווכה בהפסקת אש בין ישראל לבין חמאס ברצועת עזה. 

עם זאת, הצהרות מצד גורמים איראניים, לפיהן טהראן אינה מבקשת בשלב זה הפסקת אש או משא ומתן עם ארצות הברית, מצביעות על כך שהעימות עלול להימשך — ולהכביד על הכלכלה המצרית.