אירופה מחפשת מענה לנשק היפרסוני: רשת חיישנים רב־שכבתית ומיירטים חדשים

מערכות נשק היפרסוניות נחשבות כיום לאחד האתגרים המורכבים ביותר עבור מערכי ההגנה האווירית המודרניים. כלי נשק אלו טסים במהירויות העולות על מאך 5 ובמקרים רבים גם מסוגלים לתמרן במהלך הטיסה, מה שמקשה מאוד על גילוי מוקדם ועל יירוט באמצעים הקיימים. יכולת התמרון מאפשרת להם לעקוף או לעבור מעל מערכי הגנה קרקעיים, תוך שמירה על מרחק בטוח ממערכות היירוט.

לפי פרסום באתר Hartpunkt, מדינות כמו רוסיה כבר מחזיקות מערכות נשק היפרסוניות מבצעיות, ובהן הטיל הימי Zircon וכלי הגלישה ההיפרסוני Avangard, שנועדו לחדור מערכי הגנה אווירית מתקדמים. איום זה מוביל מדינות רבות להשקיע בפיתוח מערכות יירוט ייעודיות, אך מומחים מדגישים כי הצלחת מערכות אלו תלויה בראש ובראשונה ביכולת גילוי ומעקב מוקדמים.

במסגרת זו פועלים באירופה שני פרויקטים מרכזיים הממומנים על ידי קרן ההגנה האירופית (European Defence Fund – EDF): פרויקט HYDEF ופרויקט HYDIS, שמטרתם לפתח מיירטים ייעודיים נגד איומים היפרסוניים. עם זאת, לפי דיווח באתר Hartpunkt, מיירטים אלו יוכלו לפעול ביעילות רק אם יוקם מערך חיישנים רב־שכבתי המסוגל לאתר, לעקוב ולהעביר נתוני ירי בזמן אמת.

בכנס DWT Applied Research for Defense and Security שנערך בבון ציין פרופ’ דניאל או’הגן ממכון Fraunhofer FHR, כי יש צורך בשילוב מספר סוגי חיישנים שונים כדי להתמודד עם שלושת שלבי הטיסה של נשק היפרסוני: שלב ההאצה (Boost Phase), שלב הגלישה או הטיסה האמצעית (Midcourse) ושלב החדירה הסופי (Terminal Phase).

לדבריו, אחד האמצעים המרכזיים לגילוי מוקדם הוא מכ”ם Over-the-Horizon Radar – OTHR, המסוגל לזהות מטרות בטווח של למעלה מאלף קילומטרים. מכ”מים מסוג זה מנצלים החזר של גלי רדיו מהיונוספירה, ולכן אינם תלויים בקו ראייה ישיר למטרה. לפי פרסום באתר Hartpunkt, מחקר בנושא זה בוצע במסגרת פרויקט iFURTHER של קרן ההגנה האירופית, שהסתיים בסוף 2025.

מומחים מעריכים כי רשת של מכ”מי OTHR עשויה לאפשר לאירופה לזהות שיגור של כלי גלישה היפרסוניים כבר בשלב מוקדם, אפילו כאשר מקור השיגור נמצא מזרחית להרי אורל. עם זאת, פרופ’ או’הגן הדגיש כי אין פתרון יחיד לבעיה. לדבריו, מערך הגנה יעיל חייב לשלב מספר שכבות חישה, ובהן מכ”מים קונבנציונליים, מכ”מי VHF/UHF בעלי אורך גל גדול יותר, מערכות חלל וחיישנים נוספים.

בשלב ההאצה של הטיל, חיישנים יעילים במיוחד הם לווייני התרעה מוקדמת הפועלים בתחום האינפרה־אדום. לוויינים אלו מזהים את חתימת החום של פליטת המנוע הרקטי ומסוגלים להתריע על שיגור כמעט בזמן אמת. לפי דיווח באתר Hartpunkt, בגרמניה נשקלת הצעה בהיקף של כ־25 מיליון אירו להקמת מערכת Satellite-Based Missile Detection, המבוססת ככל הנראה על לוויינים גאוסטציונריים שיפותחו בשיתוף חברות כמו Airbus ו-OHB.

במקביל נבחנת גם האפשרות להוסיף לווייני תצפית במסלול נמוך סביב כדור הארץ (LEO), לצד פריסה עתידית של מכ”מי OTHR. בתחום המכ”ם נחשבת חברת Hensoldt לשחקן מרכזי בגרמניה, בעוד שבצרפת פיתח מכון ONERA אבטיפוס למכ”ם מעבר לאופק.

יתרון נוסף של מכ”מי OTHR הוא היכולת לעקוב גם אחרי כלי גלישה היפרסוניים בשלב הטיסה הבליסטי־למחצה, שבו אין פליטת מנוע ולכן אין חתימה תרמית משמעותית. מידע זה יכול לשמש להכוונה מוקדמת של מכ”מי בקרת אש, כגון מכ”ם Green Pine הפועל בתחום ה-L-Band ומשמש את מערכת Arrow-3, וכך לקצר משמעותית את זמן התגובה של מערך היירוט.

נכון לעכשיו, לפי פרסום באתר Hartpunkt, מערך ההגנה הגרמני ייאלץ להסתמך בעיקר על טילי היירוט של מערכת Patriot לצורך התמודדות עם איומים מסוג זה. אולם באירופה מקווים כי בעתיד ייכנס לשירות מיירט ייעודי נגד נשק היפרסוני. במסגרת פרויקטי HYDEF ו-HYDIS נבחנת האפשרות להשתמש במנוע רקטי פולסי, המאפשר שינויי דחף במהלך הטיסה וכך משפר את יכולת התמרון של המיירט.

בגרפיקה שהוצגה בכנס בבון נראה כי תצורת המיירט בפרויקט HYDEF, שבו מובילה חברת Diehl Defence, שונתה לעומת גרסאות מוקדמות. גוף הטיל נראה קצר ורחב יותר, מה שעשוי להעיד על קוטר גדול יותר ומכל דלק מוגדל. בנוסף ניתן היה להבחין בסנפירים נוספים מתחת לחרטום, שנועדו ככל הנראה לשפר יציבות ושליטה במהלך היירוט.

עתידם של שני הפרויקטים לאחר סיום שלב המחקר של קרן ההגנה האירופית עדיין אינו ברור. לפי דיווח באתר Hartpunkt, אחת האפשרויות שנבחנות היא מיזוג של שני הקונספטים לפרויקט המשך משותף.

למרות שמרכיבים רבים בשרשרת הגילוי והיירוט עדיין נמצאים בשלבי פיתוח, כבר כיום מתבצעים ניסויים וסימולציות של שילוב המערכות. לפי פרסום באתר Hartpunkt, טכנולוגיות כמו מכ”מי OTHR, מיירטים אנדו־אטמוספריים ולווייני תצפית במסלול נמוך כבר שולבו בסביבת הסימולציה Nationales TestBed Territoriale Flugkörperabwehr, המופעלת על ידי חברת IABG, במטרה לבחון את תפקוד מערכת ההגנה הכוללת נגד איומים היפרסוניים.