מבצע "זעם אפי" מדגיש מדוע אמריקה עדיין זקוקה למפציצי חמקן

הגל הראשון של התקיפות בוצע על ידי מפציצי B-2 ספיריט חמקנים שיצאו ישירות מבסיס חיל האוויר וויטמן שבמיזורי לאיראן, טיסה של 10,000 מייל ימי

מבצע "זעם אפי" מדגיש מדוע אמריקה עדיין זקוקה למפציצי חמקן

A U.S. Air Force B-21 Raider conducts flight testing at Edwards Air Force Base, Calif., April 4, 2024.(U.S. Air Force 412th Test Wing)
 

סדרת התקיפות המדויקות שהחלה ב-1 במרץ 2026 נגד מתקני הטילים הבליסטיים של איראן והמתקנים הקשורים לתוכנית הגרעין שלה, הראו כי מפציצים אמריקאים מסורתיים נותרים מרכיב מכריע בפעילות צבאית מודרנית. נשיא דונלד טראמפ תיאר את המבצע כ"גל גדול" של פעילות צבאית, רמז לכך שארצות הברית תסתמך על מטוסיה הכבדים, ארוכי הטווח, כדי להגיע למטרות עמוקות ומאובטחות היטב.

על פי פרסום של nationalreview, הגל הראשון של התקיפות בוצע על ידי מפציצי B-2 ספיריט חמקנים שיצאו ישירות מבסיס חיל האוויר וויטמן שבמיזורי לאיראן, טיסה של 10,000 מייל ימי שנדרשה כדי להטיל פצצות Mk-84 ו-GBU-31 במשקל 2,000 פאונד נגד מתחמי טילים מבוצרים. הפרופיל הנמוך של ה-B-2 אפשר לו לחדור את רשתות ההגנה האווירית האיראניות ולהכות במטרות מבלי להתגלות, יכולת שגורמים בכירים אמריקאים מדגישים שוב ושוב כ"בלתי ניתנת לגילוי". המטוס השלים את המשימה בתוך פחות מ-37 שעות, תואם את הסיבולת של פשיטה מוקדמת יותר "Midnight Hammer".

לאחר התקיפות של ה-B-2, שלושה מפציצי B-1B Lancer מבסיס אלסוורת' הצטרפו לקמפיין, והוכיחו שגם פלטפורמות לא חמקניות יכולות לתרום כאשר המשימה דורשת מטען גבוה וטווח. יכולת הנשיאה של ה-B-1B, 45 טון פצצות, ואפשרותו לשאת חימושים גדולים "שוברי בונקרים" הפכו אותו למטרה הגיונית לאחר גל המפציצים החמקנים, ומאפשרים לארה"ב לתקוף מטרות משניות רחבות יותר מבלי לפגוע בקצב הכולל של המבצע.

יו"ר המטות המשולבים, גנרל דן קיין, ציין כי הטיסה בת 37 השעות של ה-B-2 מהרצף היבשתי היא "בדיוק סוג ההגעה שאנו זקוקים לה כדי להקרין כוח על פני מרחקים ארוכים". הוא הוסיף כי יכולתם של מפציצי החמקן לפעול מבסיסי בית מבטלת את הצורך בבסיסי חיל אוויר קדמיים, ושומרת על גמישות אסטרטגית ומפחיתה את הסיכון לסיבוכים עם מדינות מארחות. ה-B-21 ריידר, שעדיין נמצא בבדיקות מבצעיות מוקדמות, לא הופעל במבצע הנוכחי, אך הצלחתו של ה-B-2 חיזקה את טענת חיל האוויר האמריקאי כי צי מודרני של מפציצי חמקן ארוכי טווח נותר חיוני לעימותים עתידיים בעלי עוצמה גבוהה.

בנוסף ליתרונות האסטרטגיים, המבצע הניב תוצאות טקטיות מדידות. תמונות לוויין שפורסמו על ידי פיקוד המרכז האמריקאי מראות מספר מתחמי טילים מבוצרים שהופחתו לאבק לאחר התקיפות של ה-B-2, בעוד התקיפות המשניות של ה-B-1B השמידו מספר צמתי פיקוד ובקרה משניים. אנליסטים הסיקו שהכוח המשולב של המפציצים השיג "פגיעה משמעותית" בתשתית הטילים הבליסטיים של איראן בתוך 48 השעות הראשונות של הקמפיין - אבן דרך שלא הייתה ניתנת להשגה ללא יכולות הטווח הארוך והנשיאה הגבוהה של המפציצים.

הלקחים ברורים: בעוד מערכות טילי שיוט מודרניות ומטוסי קרב מדור חמישי מספקים דיוק וזריזות, הם אינם יכולים להחליף את יכולתם של מספר קטן של מפציצים כבדים לשאת חימוש מסיבי על פני מרחקים בין־יבשתיים. ארצות הברית ממשיכה אפוא להשקיע בצי ה־B-2, לפתח את ה־B-21 ריידר ולתחזק תמהיל של מפציצי חמקן ומפציצים קונבנציונליים. 

ככל שהעימות במזרח התיכון מתפתח, תפקידו של המפציץ צפוי להתרחב, ולהוכיח שהסתמכותה של אמריקה על מפציץ החמקן אינה שריד למלחמה הקרה, אלא צורך עכשווי.