הרחבת המערכה האווירית נגד איראן ומעבר לשלב המבצעי הממוקד בתשתיות שלטוניות

חיל האוויר הישראלי הרחיב במהלך היממה האחרונה את פעילותו ההתקפית במרחב האווירי של איראן, בדגש על נתיבי הגישה לבירה טהרן, כחלק מהמעבר הרשמי לשלב ב' של תכנית המערכה הכוללת. במסגרת פעילות זו הושמדו על הקרקע בבסיס חיל האוויר בטבריז שני מטוסי קרב איראניים מדגמי F-4 ו-F-5 בעת שהתכוננו להמראה. 

מדובר במערכות נשק ישנות מתקופת שלטון השאה, המהוות עדות ליכולות של מערך ההגנה האווירית האיראני מול העליונות המבצעית של צה"ל. במקביל לפעילות הישראלית, חיל האוויר האמריקני הפגין נוכחות אסטרטגית משמעותית כאשר ארבעה מפציצי B-2A חמקנים ביצעו גיחה ישירה מארצות הברית לתקיפת יעדים באיראן וחזרו לבסיס האם ללא נחיתת ביניים.

דיווחי אתר Defense Blog מיום ראשון האחרון מצביעים על כך שבימים האחרונים עגנה בנמל חיפה אוניית משא הנושאת ציוד צבאי אמריקני נרחב, הכולל עשרות רכבי שטח מסוג האמר (HUMVEE) וציוד לוגיסטי מתקדם. אספקה זו היא חלק מרכבת לוגיסטית אסטרטגית שהגיעה לישראל לקראת מבצע "שאגת הארי", הכוללת עד כה למעלה מ-1,150 מטוסי תובלה ו-166 אוניות. 

היקף החימושים והציוד שהגיע לישראל נאמד ביותר מ-130,000 טונות, כאשר רק בשבועות האחרונים הועברו כ-6,500 טונות של ציוד רגיש באמצעות 90 טיסות וכלי שיט ייעודיים, במטרה להבטיח את רציפות התפקוד הצבאי בשלבי הלחימה המתקדמים.

ההחלטה על הרחבת המערכה התקבלה בעקבות זיהוי מודיעיני של האצה משמעותית בשיקום מערך הטילים הבליסטיים של איראן לאחר מבצע "עם כלביא". על פי נתוני דובר צה"ל, קצב הייצור האיראני הגיע לעשרות טילים בחודש, מה שהגדיר צורך מבצעי דחוף לסיכול יכולות אלו בטרם יהפכו לאיום אופרטיבי מחודש. מטרת התקיפות הנוכחיות היא למנוע מהמשטר בטהרן את היכולת לשקם את תשתיות הנשק האסטרטגי שלו, תוך התמקדות במוקדי הייצור וההרכבה המרכזיים ששרדו את סבבי התקיפה הקודמים.

בשלב הנוכחי עובר צה"ל ליישום "תכנית טורנדו", תכנית מערכתית שגובשה בשנים 2024 ו-2025 על ידי חטיבת המבצעים, אמ"ן והמוסד. התכנית, שאושרה על ידי הדרג המדיני, מתמקדת בפגיעה ישירה במוסדות ממשלתיים, תשתיות קריטיות וסמלי שלטון בלב טהרן. אף שחלקים מהתכנית בוטלו בעבר בשל אילוצים מדיניים ולחץ מצד הממשל בוושינגטון, שר הביטחון הודיע על הפעלתה המחודשת כחלק ממאמץ מרוכז להחלשת יציבות המשטר האיראני. 

המעבר לשלב זה מסמן החרפה משמעותית בעצימות העימות, תוך התמקדות ביעדים פוליטיים ואסטרטגיים מעבר ליכולות הצבאיות הטקטיות.