יפן בוחנת שדרוג טווחים למערכי הארטילריה כחלק מאסטרטגיית מתקפת הנגד

ממשלת יפן בוחנת בימים אלו אפשרויות להארכת טווח הירי של מערכי הארטילריה של כוחות ההגנה הקרקעיים, זאת כחלק מעדכון האסטרטגיה לביטחון לאומי ותוכנית ההתעצמות הביטחונית לחמש השנים הקרובות. 

המהלך משקף את מאמציה של טוקיו לחזק את ההרתעה מול שיגורי הטילים מצד צפון קוריאה והלחץ הצבאי הגובר מצד סין סביב שרשרת איי נאנסיי. הדיונים מתמקדים בשאלה האם ניתן להתאים פלטפורמות קיימות בקוטר 155 מ"מ, דוגמת התותח המתנייע הזחלי Type 99 והדגם הגלגלי Type 19, למשימות ארוכות טווח או לשלבן בתוך תפיסת "מתקפת הנגד" המתפתחת של יפן.

על פי דיווח של עיתון "הג'פאן טיימס" (The Japan Times) מתאריך 18 בפברואר, השלטונות שוקלים לא רק רכש של חימוש חדש אלא גם שינויים דוקטרינריים שימצבו את הארטילריה הקונבנציונלית כמרכיב משמעותי בהגנה על איים מרוחקים. כיום מפעילים כוחות היבשה כ-300 מערכות ארטילריה שהתבססו בעבר על תפיסת בלימת פלישה קרקעית לאיים המרכזיים. בעוד שתומ"ת ה-Type 99 מוגבל לטווח של כ-30 קילומטרים בתחמושת רגילה, וה-Type 19 החדיש יותר מציע ניידות אסטרטגית משופרת ויכולות "ירי וברח", שתי המערכות נותרות מוגבלות על ידי המגבלות הבליסטיות של פגזים סטנדרטיים.

כדי לגשר על פער זה, יפן מגלה עניין גובר בחימוש מונחה ומדויק. חברת לאונרדו האיטלקית כבר מספקת את פגז ה"וולקנו" המונחה, שנבחן ביפן ומסוגל להגיע לטווחים של 70 עד 75 קילומטרים בדיוק גבוה. עם זאת, אל מול רשתות מניעת הגישה הסיניות בים סין המזרחי, ייתכן שגם טווח זה לא יספיק. בשל כך, חברות זרות מציעות פתרונות מתקדמים יותר, כמו פגז ה"ספקטר" המונע במנוע רמג'ט (Ramjet) של חברת טיבריוס אירוספייס האמריקאית, המבטיח להאריך את טווח התותחים הקיימים ל-150 קילומטרים. גם קבוצת נאמו הנורווגית מנהלת מגעים דומים לשיתוף פעולה תעשייתי ביפן.

למרות הקצאות תקציב הביטחון המצויות בשיא, אינפלציה ושחיקת המטבע מאלצות את טוקיו לתעדף השקעות. התאמת ציי התומ"תים הקיימים לירי חימוש מונחה מתקדם נתפסת כחלופה חסכונית לרכש מערכות שיגור חדשות לחלוטין. שילוב ארטילריה ארוכת טווח יאפשר ליפן לאיים על אזורי הערכות אמפיביים וצמתי לוגיסטיקה של יריב מעמדות בקויושו או באוקינאווה, בתנאי שהמערכות ישולבו ברשתות מודיעין וסיור משותפות. מהלך זה מטשטש את הגבול בין הגנה טריטוריאלית ליכולת תקיפה התקפית, ומציב את יפן כשחקנית מרכזית בתחרות הטכנולוגית והתעשייתית המגדירה מחדש את הסדר הביטחוני באזור האינדו-פסיפי.