מזכיר המדינה האמריקני קרא במינכן להגנה על הציוויליזציה המערבית

מזכיר המדינה של ארצות הברית, מרקו רוביו, נשא נאום מרכזי בוועידת הביטחון במינכן שבו קרא למנהיגי אירופה להתלכד עם וושינגטון להגנה על הציוויליזציה המערבית ולבניית “מאה מערבית חדשה”. 

בדבריו הדגיש רוביו את מחויבותה של ארצות הברית לעתיד אירופה, לצד קידום מדיניות החוץ של ממשל טראמפ תחת הסיסמה “אמריקה תחילה”. הוא תיאר את הקשר בין ארצות הברית לאירופה כברית עמוקה הנשענת לא רק על אינטרסים משותפים, אלא על היסטוריה, תרבות ומורשת משותפות.

על פי דיווח של משרד החוץ האמריקני, רוביו קרא לבעלות הברית האירופיות “להתחדש ולהתחזק”, לדחות מדיניות שלדבריו הובילה לנסיגה כלכלית וחברתית, ולפעול יחד עם ארצות הברית במסגרת ברית טרנס-אטלנטית עמידה. לדבריו, הברית נדרשת להתמקד לא רק בשיתוף פעולה צבאי, אלא גם בשיקום תעשייתי, בחדשנות טכנולוגית ובחיזוק עצמאותן של שרשראות אספקה מערביות.

רוביו הציג חזון לשיתוף פעולה בתחומים כמו בינה מלאכותית, אוטומציה תעשייתית, מסחר בחלל ויצירת שרשראות אספקה למינרלים חיוניים שאינן תלויות במדינות יריבות. הוא קרא למדינות המערב להתחרות יחד בשווקים המתפתחים של הדרום הגלובלי ולהבטיח שליטה מחודשת במוקדי הייצור והטכנולוגיה של המאה ה-21.

בהיבט הביטחוני טען מזכיר המדינה כי “צבאות אינם נלחמים למען רעיונות מופשטים, אלא למען עם, אומה ואורח חיים”. לדבריו, השאלה המרכזית אינה רק היקף ההוצאה הביטחונית, אלא מהות הערכים והציוויליזציה שעליהם מגינים. הוא הדגיש כי מדינות המערב מחוברות בקשרי עומק היסטוריים, תרבותיים ודתיים, וכי עליהן לגלות גאווה במורשתן.

חלק ניכר מהנאום הוקדש לסוגיית ההגירה. רוביו הגדיר הגירה המונית כמשבר מתמשך המשפיע על יציבותן של חברות מערביות, והבהיר כי שליטה במספר הנכנסים למדינה היא, לדבריו, ביטוי לריבונות ולא לשנאה או קסנופוביה.

עוד מתח ביקורת על האו״ם, שלטענתו לא הצליח לספק מענה בסוגיות מרכזיות דוגמת המלחמות בעזה ובאוקראינה, תוכנית הגרעין האיראנית והמשבר בוונצואלה. הוא ציין כי במקרים אלה נדרשה הנהגה אמריקנית ישירה כדי להביא לתוצאות בשטח.

לקראת סיום הדגיש רוביו כי ארצות הברית מעוניינת לפעול יחד עם אירופה, אך מצפה ל“רצינות והדדיות”. לדבריו, גורלן של ארצות הברית ואירופה שלוב זה בזה, והבחירה בין שקיעה להתחדשות נמצאת בידי מנהיגי המערב.