המצור הימי והכלכלי: ארה"ב מהדקת את הפיקוח במצרי הורמוז
וושינגטון מנחה את הצי המסחרי להימנע מעימות פיזי עם כוחות איראניים, במקביל להטלת סנקציות דרקוניות על סחר עם טהרן
המתיחות הגוברת בין ארצות הברית לאיראן עולה מדרגה בזירה הימית הרגישה ביותר בעולם, כאשר הממשל האמריקני מפרסם הנחיות אופרטיביות חדשות המיועדות לצוותי כלי שיט מסחריים המניפים דגל אמריקני.
מצרי הורמוז, המהווים עורק חיים קריטי לאספקת הנפט העולמית, הפכו למוקד של חיכוך פוטנציאלי גבוה, במיוחד לאור האיומים החוזרים ונשנים מצד טהרן לסגור את המעבר הימי הנמצא בחלקו בתחום המים הטריטוריאליים שלה. המדיניות החדשה משקפת גישה של ריסון טקטי מול תוקפנות אפשרית, מתוך הבנה שכל תקרית מקומית עלולה להצית עימות אזורי נרחב שאת השלכותיו קשה לצפות.
על פי דיווחים שפורסמו בסוכנות הידיעות רויטרס, מחלקת התחבורה הימית של ממשלת ארה"ב הבהירה כי על כלי שיט אמריקניים לשמור על מרחק ביטחון מרבי מהמים הטריטוריאליים של איראן כדי להבטיח את הבטיחות הימית. ההנחיות מדגישות באופן חריג כי במקרה של ניסיון השתלטות איראני, על הצוותים להימנע מהתנגדות פיזית לעליית כוחות חמושים לסיפון. במקום זאת, מונחים הימאים להסתפק במחאה מילולית בלבד, וזאת במטרה למנוע הסלמה אלימה שעלולה לסכן את חיי הצוות או להוביל לתקרית דיפלומטית וצבאית בלתי הפיכה.
המהלך הימי אינו עומד בחלל ריק, אלא מהווה חלק מאסטרטגיה רחבה של "לחץ מקסימלי" המופעלת על הכלכלה האיראנית. במקביל להנחיות הביטחוניות, הממשל בוושינגטון פועל להדק את החנק הכלכלי באמצעות צווים נשיאותיים המטילים סנקציות משניות כבדות. הנשיא חתם על צו המטיל מכסים בשיעור של עשרות אחוזים על מוצרי יבוא מכל מדינה שתקיים קשרי מסחר ישירים או עקיפים עם איראן. מדובר בצעד שנועד לבודד את טהרן לחלוטין מהמערכת הפיננסית העולמית ולהרתיע שותפות סחר מסורתיות מלהמשיך ברכישת מוצרים, ובראשם נפט, מהרפובליקה האסלאמית.
השילוב בין הזהירות המבצעית בים לבין התוקפנות הכלכלית ביבשה מצייר תמונה של מאבק רב-ממדי. בעוד שארה"ב מבקשת למנוע חיכוך צבאי ישיר במים הבינלאומיים, היא אינה מהססת להשתמש בכלים כלכליים כדי לערער את היציבות של המשטר בטהרן. מצרי הורמוז נותרים, אם כן, זירת המבחן המרכזית ליכולת ההרתעה האמריקנית ולחופש השיט העולמי, כאשר כל תנועה של מכלית נפט או ספינת משא נבחנת תחת זכוכית מגדלת של מודיעין וטכנולוגיה.
השבועות הקרובים יהיו קריטיים לבחינת היציבות בנתיבי הסחר, בעוד העולם עוקב בדריכות אחר תגובתה של איראן למצור הכלכלי המתהדק.