סאאב מציעה לקנדה להפוך למרכז ייצור גלובלי עבור מטוסי הגריפן

התחרות על עתיד המרחב האווירי של צפון אמריקה עולה שלב, כאשר תאגיד הביטחון השוודי SAAB מניח על השולחן הצעה אסטרטגית מרחיקת לכת עבור ממשלת קנדה. 

החברה מציעה להקים בשטח המדינה קו ייצור מתקדם עבור מטוסי הקרב מסוג Gripen, אשר יהיה בעל קיבולת רחבה מספיק כדי לשרת לא רק את צרכי חיל האוויר המלכותי הקנדי, אלא גם לשמש כמרכז יצוא עבור לקוחות בינלאומיים נוספים. המהלך משקף את הצורך הדחוף של סאאב להרחיב את יכולות הייצור הגלובליות שלה נוכח התגברות האיומים הגיאופוליטיים והביקוש למערכות נשק ורסטיליות.

על פי דיווח של מגזין Defense News, המעקב אחר המגעים בין הצדדים מתקיים כבר מאז חודש מרץ אשתקד, כאשר באוטווה בוחנים ברצינות את שילובם של מטוסי הגריפן כחלק מתמהיל רכש רחב יותר. למרות שממשלת קנדה הקצתה בעבר תקציב עתק של כ-19 מיליארד דולר לרכישת 88 מטוסי F-35 מתוצרת לוקהיד מרטין האמריקאית, המציאות המבצעית בשטח והצורך בהחלפת צי מטוסי ה-F-18 המתיישנים מעוררים מחשבה מחודשת על גיוון הצי. נכון להיום, המחויבות הקנדית הרשמית עומדת על 16 מטוסים אמריקאיים בלבד, מה שמותיר פתח משמעותי לכניסת השחקן השוודי למשוואה.

מיכאל פרנזן, מבכירי מערך השיווק של פרויקט הגריפן, הבהיר במהלך תערוכת התעופה בסינגפור כי התוכנית כוללת רשימת לקוחות פוטנציאליים מרשימה, הכוללת מדינות כמו אוקראינה הממתינות לחיזוק משמעותי של כוחן האווירי. מפקד חיל האוויר הקנדי, גנרל ג'ף סמית', חיזק את הנרטיב הזה בראיונות לכלי תקשורת מקצועיים, כשטען כי היקף של 88 מטוסים אינו מספק עבור מדינה בעלת שטח עצום כקנדה. השאיפה הצבאית להגדיל את סד"כ המטוסים משתלבת היטב עם הסיסמה השיווקית של סאאב, "מטוס הקרב תוצרת קנדה", המבטיחה יצירת 10,000 מקומות עבודה חדשים ומעורבות עמוקה של התעשייה המקומית בתוכנה, בחומרה ובשלדות המטוסים.

החזון המוצג על ידי הנהלת סאאב, ובראשה הנשיא מיכאל יוהנסון, מדבר על קצב ייצור שאפתני של כ-36 מטוסים בשנה על אדמת קנדה. בעוד שהיחידות הראשונות צפויות לצאת מפס הייצור בשוודיה כדי להבטיח את המעבר הטכנולוגי, המטרה הסופית היא העברת מרכז הכובד לקנדה, המצטיינת בידע הנדסי מתקדם. פריסת קו הייצור החדש עשויה לאפשר גם גמישות אסטרטגית יוצאת דופן, כמו האפשרות לספק כ-100 מטוסי גריפן לאוקראינה, ובכך לבסס את קנדה לא רק כרוכשת של טכנולוגיה ביטחונית, אלא כמעצמה תעשייתית המעצבת את הביטחון העולמי במאה ה-21.