ספייס איקס רוצה מליון לוויני חוות שרתים בחלל

מאסק הצהיר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס כי החלל יהיה המקום הזול ביותר להפעלת בינה מלאכותית תוך שנתיים עד שלוש

המירוץ לכיבוש המחשוב בחלל נכנס לישורת חדשה ומכרעת בתחילת שנת 2026, כאשר סין וארה"ב מתכתשות על השליטה בתשתיות הדיגיטליות של הדור הבא. על פי פרסום באתר Longbridge, קבלנית החלל המרכזית של סין, CASC, הכריזה על תוכנית חומש שאפתנית להקמת תשתיות בינה מלאכותית בהספק של ג'יגוואט במסלול סביב כדור הארץ. 

המהלך הסיני, עליו פורסם באתר Incrypted, נועד לאפשר עיבוד נתונים ישירות בחלל באמצעות אינטגרציה של ענן ומחשוב קצה, מה שימנע את הצורך בשידור כמויות עצומות של מידע חלומי חזרה לתחנות קרקעיות. על פי פרסום באתר Economic Times, בייג'ינג שואפת להקים מערך דיגיטלי-אינטליגנטי שיאתגר ישירות את הדומיננטיות המתרחבת של חברת SpaceX האמריקאית. 

בצד השני של האוקיינוס, אילון מאסק לא נותר חייב וחשף, כפי שניתן לראות על פי פרסום באתר Bloomberg, כי SpaceX הגישה בקשה רשמית ל-FCC לאישור פריסה של עד מיליון לוויינים שישמשו כחוות שרתים במסלול נמוך סביב כדור הארץ. מאסק הצהיר בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס כי החלל יהיה המקום הזול ביותר להפעלת בינה מלאכותית תוך שנתיים עד שלוש, הודות לזמינות כמעט בלתי מוגבלת של אנרגיה סולארית ויכולת קירור טבעית בוואקום של החלל. על פי פרסום נוסף באתר Economic Times, הבקשה של SpaceX מתארת רשת חסרת תקדים המסוגלת לתמוך במודלי שפה ענקיים הרחק ממגבלות רשתות החשמל היבשתיות שסובלות מעומס יתר.

המאבק הטכנולוגי הזה נובע במידה רבה מחששות ביטחוניים עמוקים בבייג'ינג, שם רואים בפריסה המסיבית של Starlink איום ישיר על הביטחון הלאומי. חוקרים המזוהים עם צבא שחרור העם הזהירו כי הלוויינים של מאסק עלולים להפוך לחלק בלתי נפרד ממערך הלחימה האמריקאי, מה שהוביל את סין להגיש לאיגוד הטלקומוניקציה הבינלאומי תוכניות לפריסת כ-200,000 לוויינים משלה כדי להבטיח את חלקה במסלול ובמרחב התדרים. 

על פי פרסום באתר Longbridge, בעוד ש-SpaceX נהנית מיתרון משמעותי בזכות יכולות השיגור החוזרות שלה, סין מגבירה את קצב השיגורים שלה שהגיע ל-93 בשנה החולפת. הערכות של כלכלנים שפורסמו לאחרונה מצביעות על כך שהניסויים הראשונים בחוות שרתים מסלוליות קטנות יחלו כבר ב-2027, אך פריסה בקנה מידה תעשייתי צפויה רק לקראת העשור הבא, מה שמבסס את החלל כחזית המרכזית במאבק על עליונות טכנולוגית גלובלית.