בין ריבונות בחוג הארקטי לעצמאות בחלל: אירופה משרטטת קווים אדומים מול וושינגטון

התמורות המדיניות המטלטלות את אירופה בחודש האחרון משקפות מציאות גיאופוליטית חדשה: היבשת הישנה כבר אינה יכולה להישען בביטחון מוחלט על "מטריית ההגנה" האמריקאית. מצד אחד, קופנהגן מנסה להכיל את שאיפותיה הטריטוריאליות של וושינגטון באזור הארקטי, ומצד שני, ברלין מכריזה על עצמאות טכנולוגית-ביטחונית חסרת תקדים בחלל.

ביום חמישי האחרון, שר החוץ הדני, לארס לוקה ראסמוסן, ניסה להרגיע את הרוחות לאחר סבב שיחות טכניות עם נציגים אמריקאים וגרינלנדים. ראסמוסן הגדיר את האווירה כ"בונה", אך המילים המעודנות לא הצליחו להסתיר את המתיחות העמוקה. הצהרת שר החוץ הדני ב-CNBC הבהירה כי למרות ההתקדמות בתיאום הביטחוני, קיימת "מחלוקת יסודית" בנוגע לריבונות על גרינלנד. עבור דנמרק, האי אינו עומד למכירה, בעוד הממשל האמריקאי הנוכחי ממשיך לראות בו נכס אסטרטגי חיוני לבלימת השפעתן של רוסיה וסין בקוטב הצפוני.

הקמת קבוצת עבודה משותפת היא צעד טקטי שנועד למנוע משבר דיפלומטי חריף יותר, אך בטווח הארוך, דנמרק נדרשת לתמרן בין שימור הברית עם נאט"ו לבין הגנה על שלמות הממלכה. 

בעוד דנמרק עוסקת בדיפלומטיה של קרקע וגבולות, גרמניה נושאת את עיניה אל הסטרטוספירה. בצעד שמסמן את קץ עידן התלות המוחלטת במודיעין הלווייני של ארה"ב, הודיעה ברלין על כוונתה לפתח מערכת עצמאית מבוססת חלל לגילוי טילים. על פי דיווחים ב-Financial Times, גרמניה מתכננת להפוך למעצמה האירופית הראשונה שמחזיקה ביכולת כזו, מתוך הבנה שהסתמכות בלעדית על המערכות האמריקאיות היא סיכון אסטרטגי שאירופה אינה יכולה עוד להרשות לעצמה.

ההשקעה המתוכננת, הנאמדת ב-35 מיליארד אירו, אינה רק פרויקט הנדסי; היא הצהרת כוונות פוליטית. הפרויקט, שמתבסס על יוזמות כמו Odin’s Eye בשיתוף עם צרפת, נועד לייצר "אוטונומיה אסטרטגית". זהו ביטוי שהפך למטבע עובר לסוחר בבירות אירופה מאז החל הדיון המחודש על מחויבותה של ארה"ב להסכמי נאט"ו.

שני האירועים הללו, אף שהם מתרחשים בזירות שונות, משרטטים תמונה של יבשת המפנימה כי עליה לבנות את כוחה בעצמה. בין אם מדובר בהדיפת הצעות רכישה טריטוריאליות ובין אם בבניית עיניים דיגיטליות בחלל, אירופה של 2026 פועלת מתוך הבנה שהידידות הישנה עם וושינגטון דורשת מעתה לא רק בריתות, אלא גם גבולות ברורים ויכולות עצמאיות.