סייברטק גלובל תל אביב 2026: דגש מיוחד על שיתוף הפעולה האסטרטגי בין ישראל ליפן
ג'וניצ'ירו אוטאקה, ציר וממלא מקום שגריר יפן בישראל: "כשתי אומות הנמצאות בחזית הטכנולוגיה, קיים פוטנציאל עצום לשיתוף פעולה וצמיחה עבור שתי המדינות"
Junichiro Otaka, Minister and Deputy Chief of Mission, Embassy of Japan in Israel. Photo: Gilad Kavalershik
היום הראשון של כנס Cybertech Global Tel Aviv 2026 נפתח במושב מיוחד שהתמקד בהזדמנויות סייבר ביפן, תוך הדגשת שיתוף הפעולה הגובר בין שתי המדינות.
המושב נפתח בדבריו של ג'וניצ'ירו אוטאקה, ציר וממלא מקום שגריר יפן בישראל, שהגדיר את הטון באומרו: "כשתי אומות הנמצאות בחזית הטכנולוגיה, קיים פוטנציאל עצום לשיתוף פעולה וצמיחה עבור שתי המדינות". אוטאקה עמד על אופיין הדואלי של הטכנולוגיות המפציעות: בעוד שבינה מלאכותית (AI) וטכנולוגיות קוונטיות משפרות את היעילות והיצירתיות, הן גם מייצרות סיכונים חדשים. הוא שיבח את הצעדים הפרואקטיביים של יפן בהתמודדות עם אתגרי הסייבר וציין כי המומחיות הישראלית בהגנת סייבר יכולה לספק שיעורים בעלי ערך.
בעקבותיו, איב ארמישין, מנהלת מחלקת אסיה-פסיפיק במינהל סחר חוץ של משרד הכלכלה, סקרה את ההזדמנויות עבור חברות ישראליות ביפן – אחת הכלכלות הגדולות והמתקדמות בעולם. היא הדגישה את המעורבות הפעילה של ישראל, כשהיא מציינת משלחת של 14 חברות סייבר ישראליות ב-2025, משלחת מתוכננת ל-2026, ואת כנס Cybertech Tokyo, שמחזק את הקשרים בין המדינות באמצעות אירועים בינלאומיים.
נועה אשר, מנכ"לית NTT ישראל תיארה את תפקידה של NTT כגשר עבור חברות ישראליות המבקשות להיכנס לשוק היפני. תאגיד הענק NTT, שמכניס כ – 100 מיליארד דולר בשנה ומעסיק מעל 330,000 עובדים בעולם, מפעיל בישראל מרכז חדשנות המתמקד בשותפויות מסחריות, בשיתופי פעולה במחקר ופיתוח ובהנגשת השקעות. "מאז הקמת מרכז החדשנות בישראל עשינו כ-40 עסקאות עם סטארטאפים ישראלים, מתוכם 50% בסייבר – זה מוכיח כמה התחום הזה חשוב לנו". אשר הוסיפה כי NTT גם משקיעה בשוק הישראלי, ועד כה השקיעה ב – 14 סטארטאפים ישראלים, בהם גם בתחום הסייבר.
בהמשך, תמיר גורן, מנהל תוכניות אסטרטגיות במערך הסייבר הלאומי (INCD), הציג סקירה של אקוסיסטם הסייבר הישראלי. "בשנת 2025, חברות סייבר ישראליות גייסו 5.1 מיליארד דולר, עם 75 סבבי Seed בממוצע של 9.5 מיליון דולר, והאקזיטים הסתכמו ב-66.5 מיליארד דולר", אמר גורן, ובכך הדגים את בגרות המגזר ואת אמון המשקיעים גם בתנאים מאתגרים. הוא הדגיש כיצד סטארט-אפים משלבים יותר ויותר טכנולוגיות AI להגנה על תשתיות קריטיות ומערכות דיגיטליות חדשות. עם זאת, הוא הודה כי חברות ישראליות מתמודדות עם אתגרים בחדירה לשוק היפני, שנותר איטי יותר בהשוואה לאמריקה או אירופה, וכי חברות קטנות נתקלות בחסמים תרבותיים ומבניים. מערך הסייבר פועל באופן פעיל ליצירת ערוצים וצינורות תקשורת להאצת שיתוף הפעולה והרחבת הנוכחות הישראלית ביפן.
על בסיס זה, נועה אשר, מנכ"לית מעבדת החדשנות של NTT ויו"ר לשכת המסחר ישראל-יפן (IJCC), תיארה את תפקידה של NTT כגשר עבור חברות ישראליות הנכנסות ליפן. NTT ישראל מתמקדת בשותפויות מסחריות, שיתופי פעולה במו"פ וקידום השקעות, כאשר תחום הסייבר מהווה כ-50% מהפרויקטים שלה. אשר הדגישה אתגרים מתמשכים, ביניהם אבטחת זהות, רשתות Zero-Trust, איומים מבוססי AI ואימות ביומטרי התנהגותי, ועודדה יזמים ישראלים לפתח פתרונות שיחזקו את פעילויות הסייבר ביפן ובעולם כולו.
אלחנן הראל, נשיא HIH – Harel-Hertz Investments House, בחן את מגמות ההשקעה היפניות בטכנולוגיה ישראלית. הוא ציין כי 50% מההשקעות היפניות בהייטק הישראלי קשורות לסייבר, והדגיש את החשיבות של יציבות, מקוריות וניהול לטווח ארוך לצורך כניסה מוצלחת לשוק היפני. הראל זיהה גם אתגרי מפתח עבור יפן: מחסור בכישרונות, אינרציה תרבותית, ריגול סייבר מצד קבוצות המזוהות עם סין וצפון קוריאה, ואיומים מבוססי AI, כגון קמפיינים של פישינג משכנעים במיוחד.
המושב נחתם בפאנל בהנחיית נועה אשר, ובהשתתפות טאקאיוקי דוי (שותף כללי ב-Atlacle, יפן), טאקשי קוגה (סגן נשיא בכיר ב-Terilogy, יפן) וגלעד מאירוביץ' (נשיא כבוד של לשכת המסחר ישראל-יפן). חברי הפאנל בחנו הזדמנויות ואתגרים חדשים בשיתוף הפעולה בין המדינות, תוך דגש על הצורך בהמשכיות השותפות, חדשנות ותיאום אסטרטגי בין שני השווקים.